מה דעת התורה לכל הנוגע במחלות נפש?

שלום לכבוד הרב, אני בעלת תשובה תודה לבורא עולם, כבר מעל 4 שנים. כמו כן, אני סטודנטית לפסיכולוגיה. אני לומדת במוסד שהוא לא דתי ולכן כל חומר לימודי שאני צורכת אני משתדלת לקשר אותו לתורה ולהשם יתברך כי כמובן שהפסיכולוגיה וכל תחום בעולם הזה נשול קודם כל מהתורה ומיוצר העולם. במהלך הלימודים נתקלתי בכמה שאלות שהיה לי קשה לענות עליהם ולקשר אותם, אשמח את עזרתך בזה כי ברוך השם למדנו מהרב זמיר כהן ומספריו המדהימים שלכל שאלה יש תשובה ביהדות. שאלה ראשונה- קיימת מחלה הנקראית FAS שזה תסמונת האלכוהול העוברי, כשהאישה צורכת כמויות גדולות של אלכוהול התינוק שנולד נולד עם בעיות מוחיות קשות שחלק דומיננטי בהם זה פגיעה באזור המצחי האחראי על מוסר, קבלת החלטות מושכלות, אמפתיה, ראייה מושכלת לעתיד והבחנה בין טוב לרע.. כמעט ברוב המקרים תינוקות כאלו גדלים לבתי סוהר/ לפשעים חמורים ואלימות. אצל נשים הפקרות. לא מרוע, פשוט החלקים ה״אנושיים״ במוח לא מתפקדים כראוי. סקרן אותי נורא מה ההסבר הרוחני על כך, מכיוון שהעולם הזה הרי הוא כולו מלא במבחנים בין טוב לרע שנועדו לבנות את הנשמה, הנשמה נשלחת לכאן לתקן עצמה והיא מתוקנת דרך ניסיונות ודרך היכולת לבחור. איך זה מתקשר בפאן הרוחני? ייתכן שנשמה תישלח הנה ללא היכולת להבחין בין טוב לרע וייגזר עליה לבחור ברע אוטומטית מכיוון שהחלקים במוח החומרי שלה האחראים על כך לא מתפקדים? האם אחריות הסכנה שהאימא שמה את הילד בזמן ההריון חלה גם על התינוק הבא לעולם שצריך לשאת בחוסר האחריות שלה? שאלה שניה, אשמח להסבר של הרב באופן הכללי איך התורה מתייחסת למחלות נפש כמו סכיזופרניה , הפרעה דו קוטבית וכדומה, מחלות בהן האדם מאבד את שיקול דעתו ושפיותו. איך ניתן לתקן את הנשמה בתוך גוף הסוחב ראיית עולם פגומה שכזו? והאם המחלה נוגעת גם לרובד מסוים בנשמת האדם או שמה היא רק בגוף החומרי בלבד ואדם היוצא מן הגוף אחרי 120, חוזרת בו שפיותו מיידית? תודה רבה רבה מראש על המענה וההתייחסות