אמירות בצחוק בין חברים – האם יש בהן חשש לנדר או התחייבות?"

שלום וברכה לכבוד הרב.

רציתי לשאול שאלה בשם חברה יקרה שלי.
היא בחורה דתייה, עם יראת שמים, היא מכירה מישהו כבר שנה ומשהו והם מדברים רק בהתכתבות הוא חרידי אבל בגלל שהם מרגישי ממש בנוח לפעמים מתוך צחוק וכי היא כבר רואה אותו כחבר ממש טוב שלה הם אומרים אחד לשני ביטויים כמו: "בחורה שלי, "נסיכה שלי" בואי נתחתן, " אז מתחתנים" " את שליי" הכל נאמר בסגנון ציני ובצחוק, בלי שום רצון אמיתי או התחייבות כלשהי. והיא סיפרה לי שברוב המקרים הם אומרים בלי נדר או סתם מחשש להתחיבות אבל הם מתלבטים הם להמשיך להדגיש את זה שזה סתם ובלי נדר כי באמת זה ההומור שלהם.

אבל בגלל שיש לה רגישות גדולה מאוד לנושא של נדרים והבטחות, היא חוששת – אולי גם מלים שנאמרות בצחוק יכולות להיחשב כהתחייבות? לפעמים היא מרגישה אשמה אחר כך, כאילו נכנסה לנדר או לשבועה בלי שהתכוונה בכלל.

ולכן היא שואלת:

האם באמת יש מקום לחשש כזה, או שמכיוון שזה נאמר בבדיחות גמורה ובציניות אין בזה כלום?

האם נכון להקפיד בכל זאת לומר "בלי נדר" גם בסיטואציות כאלה, או שאין בזה צורך?

ואם כבר נאמרו הדברים בצחוק, האם צריך לעשות על זה התרת נדרים, או שאפשר להיות רגועים שאין בזה חשש?


היא מאוד רוצה לדעת מה ההדרכה הנכונה, כדי להמשיך לשמור על יראת שמים, אבל מצד שני גם לא להיכנס לחששות מיותרות.