הקב"ה הכניס אותי לבעיה הזו, למה להודות לו כשהציל אותי ממנה?

שלום וברכה

כך נאמר באיכה ג' לח מאיתו לא תצא הרעות - בורא עולם לא שולח לנו רעה אלא טובה. הרעה אנחנו מביאים על עצמינו וכמבואר באור החיים הקדוש בפרשת אחרי וז"ל על דרך מה שאז"ל (זוהר ח"ג נג ב) כי במעשה ישראל יתהו' הרוחניות אם לטוב אם לרע, והוא אומרם (אבות פ"ד מי"א) העושה מצוה אחת וכו' והעובר עבירה אחת, וזהו שרמז כאן באומרו ואפקוד עונה עליה, על דרך אומרו (ירמיה, ב) תיסרך רעתך, כי מפעולת הרע יתהוה הקטיגור אשר ישלם לאיש כמעשהו. ואז"ל (תומר דבורה פ"א) כי תשלום הדין הוא כל מלאך מחבל שנברא מכל עבירה בא ומשתלם מעושהו עד שכלה באמצעות פעולת היסורין כי הוא מתמעט והולך וכשכלה כח פועל הרע הוא נאבד, ושפט ה' דבר זה בצדק כדי שישתלם כל אחד כפי מעשיו בכיוון מופלא, כי כפי כח הנעשה במעשה הרע יהיה בנברא, והוא מאמר הכתוב כאן באומר ואפקוד עונה פירוש לשון מינוי שממנה העון עצמו על עושהו.

עכ"ל.

לעניין פוקח עיוורים לא מברכים על העיוור שפקח את עיניו, אלא על עצמינו שאנו זוכים בכל יום לפתוח את העיניים ולראות. כמעט כל ברכות השחר אנו מברכים על הטבע הרגיל בכל יום שאנו מצליחים לקום ומצליחים לשבת וללכת וכו'.

בברכה,

בנימין שמואלי