שאלה בהלכות תשובה

שלום הרב. זו שאלה שאני מעט מתבייש לשאול אותה. ישנם דברים שאסור לעשותם כי אסרה לנו התורה או שחכמים אסרו. היו דברים שעברתי עליהם, בין אם מדובר במצוות עשה שלא קיימתי או מצוות לא תעשה שכן עשיתי. התוודיתי עליהן לבורא עולם בפניהם, ביקשתי עליהם סליחה, קיבלתי על עצמי שלא לעבור עליהם, אך העניין הוא שלא על הכל אני מרגיש חרטה. אני "מנסה" לעשות תשובה כי אני יודע שהדבר אסור (ביטול העשה וקיום הלאו), אני יודע שזה מרחיק אותי מהבורא, אני יודע שאני פוגם בנפש שלי ואלו הסיבות שאני מבקש סליחה ומתוודה ומנסה לעשות תשובה על אותו הדבר. אבל עדיין, יש דברים שאף על פי שקיבלתי על עצמי לא לחזור עליהם כי נודעה לי ההלכה, וכבר התוודיתי עליהם עדיין איני מרגיש את החרטה (כלומר את ההרגשה של: "הלוואי ולא הייתי עושה את זה"). רציתי לשאול, אף על פי שהתשובה לא מושלמת, האם באופן שחסרה החרטה, האם עדיין התשובה מועילה באיזשהו אופן? אני פשוט לא יכול להכריח את עצמי להתחרט, אבל כן יכול לכפות את עצמי לקיים את ההלכה ולא לעבור עליה להבא. אשמח למענה לשאלתי. תודה רבה כבוד הרב!