דין יום טוב שני של גלויות לבני ארץ ישראל

שלום רב,

א. היות שאת נוסעת לעיר שיש בה קהילה יהודית, אסור לך לעשות שום מלאכה ביום טוב שני של גלויות, ואפילו בצנעה כשאף אחד לא רואה אותך (שלחן ערוך סימן תצו סעיף ג, ומשנה ברורה ס"ק ט-י). ולכן אסור לך להדליק ולכבות את החשמל ביום טוב שני אפילו בצנעה (יום טוב שני כהלכתו פרק ג הערה ה בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל). 

אומנם כל איסור שהרואים יתלו שאת עושה כן באופן המותר, מותר לעשות אפילו בפרהסיה, וכגון לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור אפילו שלא לצורך גופו או מקומו, כי הרואים יתלו שהטלטול הוא לצורך גופו או מקומו (יעויין שו"ת בצל החכמה חלק א' סימן לט, שו"ת שבט הלוי חלק ז' סימן סה, יום טוב שני כהלכתו פרק טז סעיף ב והערה ג בשם הגרש"ז אויערבאך והגרי"ש אלישיב זצ"ל).

אולם הרב עובדיה יוסף זצ"ל בחזון עובדיה יום טוב (עמוד קיא) כתב, תושב א"י שנסע לחו"ל, ודעתו לחזור לא"י, אסור לו לעשות מלאכה ביו"ט שני של גליות כשהוא נמצא בישוב של ישראל. יש אומרים שזהו דווקא בפרהסיה, מפני המחלוקת ובכדי שלא יבואו בני חו"ל לזלזל בקדושת יו"ט שני. ויש אומרים שאפילו בצנעה אסור. וכן ראוי להחמיר. ומכל מקום מותר לטלטל בצנעה מוקצה ביום טוב שני. ושם (עמוד קיב) הסביר, כי דיינו לאסור בצנעה מלאכות גמורות, אבל טלטול מוקצה השנוי במחלוקת הפוסקים יכולים להקל בו בצנעה. וכן להדליק גפרור או להדליק חשמל ביום טוב ששנויים במחלוקת האחרונים, כל שעושה בצנעה שפיר דמי. יעו"ש.

ב. אכן את אמורה לעשות לעצמך הבדלה במוצאי יום טוב הראשון, אולם יש להקפיד שזה יעשה בצנעה, ללא שיראו אותך בני חו"ל (יום טוב שני כהלכתו פרק ח הערה טז בשם הגרש"ז אויערבאך הגרי"ש אלישיב והגר"ש וואזנר זצ"ל, וחזון עובדיה יום טוב עמוד קכח).

בברכה,

הלל מאירס