למה אומרים שנפסקו תלמידי עקיבא מלמות, הרי כולם מתו?

שלום, כעת אנחנו נמצאים בספירת העומר ותכף בעזרת ה' יהיה ל"ג בעומר, היום שבו נפסקו תלמידי עקיבא מלמות. כמובן שיש ליום הזה עוד סיבות ואתמול בישיבה היה לנו שיעור על זה. אבל בכל זאת יש לי שאלה שאני לא מבין, למה אומרים "נפסקו" תלמידיי עקיבא מלמות??! הרי כולם מתו... למה מסתכלים על זה ככה? זה שונה מכל אירוע חורבן שאני מכיר, זה כמו שנשמח על יום שבו רחמנא לצלן נפסק ההרס של בית המקדש אבל זה כי כולו כבר נהרס... אני לא מבין את זה! הרי כולם מתו זה היה אמור להיות זיכרון עצובבב זה לא שנשאר 12 אלף נגיד ו12 אלף מתו ואז בזמן שה12 אלף מתו אז זה עצוב ובזמן שנפסקו מלמות אז שמחים על כך שלא מתו עוד. כאן זה שונה, כולם מתו היה חורבן עצום בעולם, "העולם שומם" ובכל זאת שמחים שהם נפסקו מלמות ביום זה למרות שכולם מתו ובגלל זה הם נפסקו. אני לא יודע איך לנסח את זה בעוד דרכים אבל מקווה שהייתי מספיק ברור. אשמח אם תתנו לי תשובה לשאלה זאת. תודה רבה מראש ואשריכם אירגון הידברות היקר!!