"הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך" מדוע הפכו בין הטוב לבין המרחם?

שלום רב,

שאלה נכונה. אחד ההסברים הוא, שבשר ודם אם כי יש בו רחמנות אבל בגבול, ואפילו אם ירחם באופן מופלג עדיין יש לכך קצבה, אבל הקב"ה - לא כלו רחמיו לעולם. ועל זה אמר "הטוב - כי לא כלו רחמיך". ועכשיו מוסיף "והמרחם כי לא תמו חסדיך", כי יש בשר ודם שמידת רחמנותו גדולה מאוד, אך אין לו יכולת למלא רצון המבקש, כי אין ידו משגת, אבל הקב"ה הוא מרחם וגם יש ביכולתו לעשות בפועל חסד עם הנבראים. רחמים הם בלב וחסדים הם במעשה בפועל.

מקורות: פירוש שיח יצחק (הנדפס בסידור אשי ישראל) בשם רבי יצחק בלאזר זצ"ל, והובא בספר הארת התפילה שם.

בברכה,

הלל מאירס