אנחנו רוצים לקיים מצוות מעשר כספים. איך מחשבים את המעשר?

שלום רב,

הוצאות שקשורות לעבודה (כמו שכירות מקום העבודה וכו') - אפשר לנכות מהמשכורת, ורק לאחר מכן להפריש מעשר (יעויין ברכי יוסף יורה דעה סימן רמט סק"ו, ושו"ת שבט הלוי חלק ה' סימן קלג אות ד).

ונחלקו הפוסקים אם אפשר להפריש מעשר לאחר ניכוי הוצאות המחיה שאין להן קשר לעבודה, והמנהג הוא כדעת המחמירים, ורק אם שעתכם דחוקה מבחינה כלכלית, ואין ידכם משגת לנהוג מעשר מכל המשכורות, תעשו תנאי מראש שתתנו המעשר רק לאחר ניכוי הוצאות המחיה (או תתנו מראש שאתם נוהגים כן "בלי נדר" כדלהלן) - ואז תוכלו לנהוג כן (יעויין שו"ת שבט הלוי שם, ושו"ת יחוה דעת חלק ג' סימן עו).

עצה טובה לומר מראש שאתם נוהגים לתת מעשר "בלי נדר", כדי שמנהגכם לא יהפוך לנדר (וזה נכון לגבי כל מנהג טוב שהאדם מתחיל לנהוג), וזה פותר הרבה שאלות שיכולות להתעורר בעתיד.

מקורות: העצה לומר מראש שנוהגים כן "בלי נדר" כתובה בספר פלא יועץ (ערך מעשר) ובספר אהבת חסד (פרק יח סעיף ב) ובשו"ת מנחת יצחק חלק ה' (סימן לד אות ג).

וכן הובא בספר הליכות שלמה חלק א' (פרק ז הערה 12) בשם הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, שהיה מזרז לחתנים שיזהרו בכל ענייני תהלוכות הבית הן בדיני איסור והיתר והן בדיני מעשר כספים וכל כיוצא בזה להתנות בפירוש שיהיה בלי נדר.

ברכה והצלחה,

הלל מאירס