משל לאמונה

היי!
אשמח שתפרסמו את התובנה שלי
למרות שזה לא ממש שאלה אלא שאלה לאישור
בשבת האחרונה ביום הראשון של תשעת הימים
חלמתי חלום, חלום מפחיד. שבתוך ה'סיפור' היה חולה נפש בן אדם מפחיד שהתקרב אלי התלתי כמובן לצעוק
אבל ההוא עוד יותר התקרב ונגע בי ומשך לי ביד צרחתי בקולי קולות. פתאום. אני מתעוררת ... מסתובבת רואה את אחותי המדהימה מעירה אותי, ומושכת בי ביד, ואומרת לי 'די תהי בשקט את צורחת פה ..' שאלתי אותה כולי מבוהלת למה המשכת לגעת בי ?? ראית שאני בסיוט וצורחת אמרה לי נכון ובדיוק לכן רציתי להעיר אותך, חשבתי בסדר, שניה יהיה לך מפחיד וקשה אבל אחר כך תפקחי עיניים ותתעוררי ותראי שזה רק חלום ורצתי להעיר אותך.
חשבתי לי אז שזה בדיוק משל לאמונה;
אנחנו נמצאים כרגע בסוג של תרדמת נראה לנו שאנחנו מקבלים מכות, צרות, שאנשים מציקים לנו וכו וכו
אבל אז...
כשמשיח יבוא אנחנו נפקח עיניים
..'היינו כחולמים''
ונראה לידינו אבא הגדול הטוב שבסך הכל רצה להעיר אותנו פתאום נראה שהכל אבל הכל. כל הטבע. הדברים הקשים והטובים גם יחד זה אלוקים!
שרצה להעיר אותנו בטוב וברע
כי כדי לקום מתרדמת צריך סיבה
צריך לרצות
צריך לזעזע אותנו עד שנצעק מתוך השינה העמוקה
אבאאאאאאאאאאא
הא
בוקר טוב
איזה לילה ארוך...
אבל
אבא יקר שלנו
אנא
תרחם עלינו
ותעיר אותנו באור בשמש מאירה וחזקה!!