האם זה נכון שטבעת נישואין צריכה להיות עגולה מבפנים ומרובעת מבחוץ

שלום וברכה

א. יש נוהגים לעשות הטבעת עגול מבפנים ומרובע מבחוץ, על פי משמעות לשון תיקוני הזוהר תיקון ה` (דף יט א) שהטבעת היא בצורת אות ם סתומה. כך כתב גם הגה"ק מהרי"א מקאמרנא בזוהר חי (בהקדמתו לחלק א דף ד א) כי יש לקדש בטבעת שהוא בצורת ם סתומה, וזה לשונו: "כך יש לתקן טבעת כתקנת מורי ורבי [ה"ה הגה"ק מוה"ר צבי הערש מזידיטשוב בעל עטרת צבי זצ"ל] מרובע מבחוץ ועגול מבפנים וכו`, והוא לסימן טוב ולמזל טוב שלא יהיו שני הפכים חלילה, אלא יולידו זה מזה וזו מזו בהתחברות ויחוד כשר וקדוש בקדושה ובטהרה".

עוד כתב שם בזוהר חי (בדף כ עמוד ד) וזה לשונו: "קבלתי ממורי דודי צבי הקדוש שהטבעת קדושין צריך שיהיה עגול מבפנים ומרובע מבחוץ בריבוע גמור כעין שני דלתין וכו`, והעושה טבעת קדושין כזה מממון בעלה דוקא יהיה מובטח שלא תהיה אשתו עקרה כל ימיה" וכו`.

עיין שם. אולם גלוי וידוע כי רוב רובם של מאורי הדורות ואפילו גדולי המקובלים וענקי החסידות אשר הנהגותיהם על הרוב על פי הקבלה לא הנהיגו כן לעשות טבעת הקדושין בריבוע כמו ם סתומה, ונהגו כמנהג הפשוט בקהילות ישראל לקדש בטבעת רגילה העגולה בין מבפנים ובין מבחוץ, וכן מבורר אצל חכמי ירושלים הספרדים המקובלים מתלמידי הגה"ק רבי שלום שרעבי זצ"ל שהמנהג לקדש בטבעת עגולה ולא מרובעתוכך מדוייק ממקום אחר בתיקנוי הוזוהר (תיקון י) שהטבעת עגולה בצורת אות י`.

ואף גם זאת הביא השל"ה הק` (בשער האותיות ערך קדושת הזיווג אות עא) לשון ברור מהחייט [שהיה מגדולי המקובלים הקדמונים] וזה לשונו: "כי הטבעת שאנחנו מקדשים בה היא עגולה לתבנית הי` שבשם" וכו`. ויש שטענו כי הצורה שנדפסה בזוהר האות ם היא טעות ויש לגרוס כצורת אות ס שהיא עגולה. ב. לא הבנתי את השאלה לגבי הכניסה לחופה, האם המובן הוא על מי משמשים בתור שושבינים ללות את החתן ואת הכלה אל תחת החופה.

או משהו אחר, נא לברר שנית. ג. הכלה לא מקריאה שום דבר בחופה יהודית שורשית, היא יכולה לברך את החתן אחרי החופה בברכה שיצליחו שניהם ויחיו יחד באושר ובשמחה. בהצלחה - מנשה ישראל