למה יש רשעים שטוב להם וצדיקים שרע להם?

שלום רב,

שאלה גדולה שאלת, וכבר שאל משה רבינו ע"ה את הקב"ה על כך, ראה מסכת ברכות (דף ז עמוד א), וכן יעויין מסכת אבות (פרק ד משנה טו, פירוש רש"י, רבינו יונה ורבינו עובדיה מברטנורא שם), ויש על זה כמה תשובות, ומהן:

בתיקוני הזוהר (תיקון ע דף קלד עמוד א) מבואר שדבר זה קשור לגלגולים הקודמים של האדם, שלפעמים צדיק ורע לו בגלל חטאי הגלגול הקודם, ולעומת זאת רשע וטוב לו, בגלל הזכויות שיש לו מהגלגול הקודם (וכן ראה בספר ענץ עץ אבות על מסכת אבות שם).

ורבי יוסף אלבו זצ"ל (חי לפני כ-600 שנה) בספר העקרים (עיקר העשירי פרק ב) כתב, שהקב"ה גומל טוב לרשע על איזה זכות שיש לו או איזה מצות עשה, שלפי שהקב"ה צדיק וישר אינו מקפח שכר כל בריה (בבא קמא דף לח עמוד ב), ולזה ראוי שישלם לרשע שכר הזכויות שעשה כדי לטרדו משכר הנפש ונעימותה. וזהו שאמר הכתוב (דברים ז י) "ומשלם לשונאיו על פניו להאבידו" וכו'. ונמצא זה מפורש בדברי המשורר (תהלים צב ז-ח) "איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת בפרוח רשעים כמו עשב" וכו', וביאר שזה הוא כדי שיגיעם עונש נצחי. וזהו שסיים (שם) "להשמדם עדי עד". וביאר בסוף דבריו טעם זאת ההצלחה (שם טז) "להגיד כי ישר ה'", כלומר, ולא יקפח שכר כל בריה וכו' (ויעויין שם שכתב עוד כמה תשובות על שאלה זו).

ועל דרך זה פירש בספר העקרים (שם פרק ג) מדוע יש צדיק ורע לו (והקדים שזהו אף גם אם נניח הצדיק שיהיה כן באמת, והיינו שאי אפשר לדעת אם תוכו כברו), "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" (קהלת ז כ), ושמא חטא בעבירות שיש בהם ידיעה או בתחילה או בסוף ולא נתן אל לבו לשוב מהם, או שלא הייתה בהם החרטה הראויה, ורוצה הקב"ה למרק אותן העבירות שבידו במעט יסורין בחייו כדי שיהא נקי מכל חטא לנקותו לחיי עולם הבא, שכמו שמשלם הקב"ה אל הרשע שכר טובותיו בעולם הזה כדי לדיינו באבדון נצחי, כן יגיע עונש על הצדיק על מיעוט עבירות שבידו, כדי שיזכה לנועם נצחי וכו'. וכ"כ בספר חובות הלבבות (שער ד פרק ג). ועיין שם עוד מה שכתב בזה.

בברכה,

הלל מאירס