מה המקור של עוף החול ביהדות?

שלום וברכה,

במדרש בראשית רבה (פרשה יט פסקה ה) מבואר שחוה לקחה מעץ הדעת והאכילה את הבהמה ואת החיה ואת העופות. והכל שמעו לה חוץ מעוף אחד ושמו חול. דבי רבי ינאי אומרים אלף שנה הוא חי (בזכות שלא חטא וכמבואר בעץ יוסף שם) ובסוף אלף שנה אש יוצאה ממנו ושורפתו ומשתייר ממנו כביצה וחוזר ומגדל אברים וחי. רבי יודן ברבי שמעון אומר אלף שנים חי, ולבסוף אלף שנים גופו כלה וכנפיו מתמרטין ומשתייר בו כביצה וחוזר ומגדל אברים.

אולם בגמרא מסכת סנהדרין (דף קח עמוד ב) מסופר שהיה בתיבת נח עוף בשם אורשינא, וכאשר נח מצא אותו שוכב במדור שלו בתיבה ולא יצא אליו לקבל את מזונותיו, שאל אותו: וכי אינך רוצה מזונות. ענה לו העוף: ראיתי שאתה טרוד בהאכלת שאר בעלי החיים ולכן אמרתי לעצמי שלא אצער אותך בעניין מזונותי. אמר לו נח: יהי רצון שלא תמות לעולם. ויעויין ביד רמה שם שכתב, שעוף אורשינא בלשון המקרא שמו חול. ואין הכוונה שאינו מת כלל אלא שהוא מאריך שנים יותר משאר חיות.

בברכה,

הלל מאירס