איך הציווי לעשות כרובים לא סותר את הציווי לא לעשות פסל?

שלום רב,

שאלה נכונה. והנה נאמר במדרש לקח טוב (המכונה פסיקתא זוטרתא שמות כה יח) על הפסוק ועשית שנים כרובים זהב, כשאמר משה רבינו לא תעשה לך פסל וכל תמונה (שם כ ד) נאמר לו ועשית שנים כרובים זהב וכו', אלה וכיוצא בהן ברצון אחד נאמרו. ע"ש. והיינו שהפה שאסר לעשות פסל הוא הפה שהתיר לעשות כרובים. אולם לא התבאר טעם הדבר.

ומצאנו בפירוש החזקוני על התורה (שמות כה יח) שכתב לבאר בזה הלשון: ואף על פי שאמר לא תעשה לך פסל וכל תמונה, כאן התיר צורת הכרובים, שהרי לא נעשו להשתחוות אלא לישיבתו דוגמא כרובים דכסא הכבוד (ישעיה ו א). ודברים הרבה כאלו מצינו בתורה כמו שכתוב כל העושה בו מלאכה יומת (שמות לה ב) והתיר לעשות בה תמיד (במדבר כח ט) מוסף (שם שם יא) מילה (ויקרא יב ג), ערות אשת אח (שם יח טז) ויבום (דברים כה ה), לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך (שם כב יא-יב). 

ועל דרך זה כתב האברבנאל (שמות כה י ד"ה והמקום הג') לאחר שביאר עניין הכרובים, וזה לשונו: ומזה תדע שלא היה מעשה הכרובים עובר בלא תעשה לך פסל וכל תמונה, לפי ששם נאסר להם עשיית הפסל והתמונה לעבדם לשם אלהות או לשומם אמצעי בינם לבין א-להיהם, וכמו שאמר לא תשתחוה להם ולא תעבדם. אבל הכרובים לא היו לתכלית הזה. ע"ש.

בברכה,

הלל מאירס