עשרת הדברות בתפילין

שלום וברכה,

התפילין במערות קומרן נעשו על ידי כת יהודית משיחית שפרשה מעם ישראל בירושלים, והלכה להתבודד בהרים. לכן מנהגיהם אינם מייצגים את מסורת ישראל האמתית והמדויקת.

כתות שפורשות מעם ישראל תמיד היו (רפורמים לדוגמה), ומשבשים את המסורת המקורית. אך אין המצאה של מצוות חדשות.

לא ניתן להמציא היסטוריה לעם שלם, ולכן גם לא ניתן להמציא מצוות. אחרת כל העם יכחיש זאת.

לא שייך לומר שתפילין הם "התפתחות" או "מנהג", שהרי התורה מצווה בפירוש להניח תפילין: "והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך".

תפילין היא מצווה מן התורה, ולא תקנה של חז"ל.

מבחינה טכנית הן אינן שונות ממזוזה וספרי תורה עשויים עור, וקל היה להכינם כפי שהכינו בעת העתיקה (וכך הרי התגלו במערות קומראן ובמערות בנחל צאלים שמדבר יהודה תפילין בנות אלפי שנים). 

כמו כן, יושם לב כי המצווה לקשור את דבר ה' על הזרוע ובין העיניים נאמרה סמוך לפסוק "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך". ולכן, אותן כתות זרות שפירשו את התפילין כמטפורה היו צריכים לפרש גם את המזוזה כמטפורה (לפי שיטתם, גם ברית מילה עשויה להיות מטפורה, שהרי פסוקים רבים מדברים על "עורלת הלב" ו"עורלת האוזן", אך אין אפילו פסוק אחד בתורה שמציין בבירור את עורלת האבר!). תוכל לקרוא על נושא זה בהרחבה (גם בנושא התפילין והמזוזה) במאמרי על הקראים והשומרונים:

https://www.hidabroot.org/article/1119318

אנו כמובן יודעים מהי מזוזה, ומה הן תפילין בזכות התורה שבעל פה. בלעדיה, כל המצוות היו נותרות חתומות כסוד, ולא היה ניתן לקיימן.

 
בספר התורה מוזכרים החוקים, אך לא נאמר כיצד מקיימים אותם. כך לדוגמה נאמר בתורה "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" - אך בשום פסוק לא נאמר מה כותבים במזוזה!
בספר התורה לא נמצא ביאור מהי בעצם מזוזה? או מהי ציצית? או מהם תפילין? או מהי כתובה? או כיצד שוחטים? או כיצד עורכים ברית מילה? או כיצד מקדשים? או אפילו מהן המלאכות האסורות בשבת?
 
כל תרי"ג מצוות מתועדות בספר התורה, אך לא נאמר כיצד לקיימן. זאת מאחר שההוראות נמסרו לבני ישראל בעל פה. משה רבנו קיבל מפי ה' הדרכה מעשית כיצד לקיים את מצוותיו, ומשה רבנו לימד את בני ישראל, הסביר להם מהי מזוזה ומה כותבים בה, כיצד נראות תפילין ומהן הפרשיות שבתוכן, מה עורכים קידושין ומה נוסח הכתובה, כיצד עורכים שחיטה, מהן 39 אבות המלאכה האסורות בשבת ועוד. בלעדי הדרכה זו - אין כל אפשרות לקיים את המצוות הכתובות בתורה.

זו היא למעשה התורה שבעל פה: ביאור ופירוט כל תרי"ג המצוות המובאות בתורה שבכתב, כיצד מקיימים אותן הלכה למעשה.

התורה שבכתב היא להבדיל אינספור הבדלות - כמו "אינדקס" לכל ההלכות שבעל פה. עם ירידת הדורות נוצר מצב שבו נכתבה התורה שבעל פה במשנה (לפני 2000 שנה בידי רבי יהודה הנשיא), וכך התרבו הספרים. אך עדיין - כל ההלכות בתורה שבעל פה מבוססות על התורה שבכתב, ואינן באמת מופרדות ממנה.
 
ההוכחות לתורה שבעל פה מגיעות בשני מישורים עיקריים:
- בעצם העובדה הפשוטה ביותר שהתורה לא מסרה אף פירוט למצוות המעשיות, אלא רק מזכירה את עצם קיומן (באף מקום בתורה לא הובהר מהי מזוזה, או מהי ציצית, או מהם תפילין, או מהי כתובה, או כיצד שוחטים, או כיצד עורכים ברית מילה, או כיצד מקדשים וכו' וכו'). מה שמוכיח כי ההוראות נמסרו לבני ישראל בעל פה. על הוכחות לתורה שבעל פה ומקורה (פסוקים ועוד) יש לקרוא במאמר הבא:
https://www.hidabroot.org/article/130320
- בעצם העובדה שהתורה מחייבת את העם לשמוע להוראות החכמים שבכל דור. הנה מאמר על סמכות החכמים מן התורה:
http://www.hidabroot.org/he/article/2587
   
כל מה שמסרו לנו החכמים, הם מסרו על פי התורה הקדושה, ולא מדעתם האישית חלילה.
התורה מספרת לנו שמשה רבינו הקים את הסנהדרין הראשונה בהיסטוריה על פי שליחות אלוקית, וזה היה מוסד הרבנות הראשון של החכמים, שהמשיכו להסמיך זה את זה מדור לדור, ולפסוק הלכה לבני ישראל. עליהם נאמר בתורה: "ועשית ככל אשר יורוך, על פי התורה אשר יורוך... לא תסור מדבריהם ימין ושמאל".
בלעדי החכמים, לא היינו יודעים כיום האם מותר או אסור להדליק נורת חשמל בשבת, או לנסוע במכונית ביום השבת, ואינספור הלכות שדורשים שיקול דעת וידע נרחב במקורות. לשם כך יש לנו רבנים גדולי ישראל בכל דור שפוסקים את ההלכה.
חשוב להבהיר שהחכמים לא "ממציאים" הלכות חלילה, אלא קובעים תקנות וגדרים להלכות קיימות, ולכן יש מצוות שנקראות "מצוות דרבנן" (כלומר מצוות שפסקו החכמים לשמירת התורה), ומצוות שנקראות בשם "מצוות דאורייתא" (כלומר מצוות שהצטוונו בהן כבר במתן תורה). 

 אמליץ לך לקרוא חוברת קצרה שכתבתי בשם "שיחה גורלית", המתארת דו-שיח עם אלוקים על שאלות רבות באמונה (הוכחות למציאות הבורא, משמעות החיים, אמיתות התורה, למה אלוקים ברא אותנו ועוד). לקריאת החוברת:

http://www.gorali.122.co.il/do_siah.doc 

בברכה,

דניאל בלס