איך היה מותר לרשב"י ובנו לאכול מעץ החרובים ולא חששו לערלה?

שלום רב,

יפה שאלת, ועמדו בזה האחרונים, ותירצו:

א. כיוון שהיה דרך נס לא הוצרכו לשמר שנות ערלה ורבעי, שהרי נאמר בפסוק, וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל, אבל מה שנברא בידי שמים בדרך נס אינו חייב בערלה, וכמו שמצאנו בגמרא (סנהדרין דף נט עמוד ב) במעשה עם רבי שמעון בן חלפתא, שהורידו לו מן השמים שתי חתיכות בשר, וכששאל בבית המדרש אמרו לו, אין דבר טמא יורד מן השמים. וכתב בשו"ת שדה הארץ חלק ג' (חלק יורה דעה סימן א) בשם הרב טור ברקת, שבשר זה מותר בלי ניקור מחלב וגיד הנשה. וכן בהמה שנבראת בספר יצירה אינה צריכה שחיטה, וכמו שכתב השל"ה. וכן מצינו ברד"ק (מלכים ב', ד, ז) ששמן שנברא בנס פטור מתרומות ומעשרות. והוא הדין לכאן (מאור ישראל על הש"ס חלק א' בחידושיו למסכת שבת דף לג עמוד ב, ד"ה אתרחיש. וכ"כ בדרך אמונה חלק ג' הלכות מעשר שני ונטע רבעי פרק י הלכה ו בבאור ההלכה ד"ה העולה).

ב. על פי מה שאמרו בירושלמי (ערלה פרק א הלכה ב) שמה ששנינו אילן העולה מאליו חייב בערלה, היינו שגדל ביישוב, אבל במקום יערים ומדברות פטור מערלה. וכתב במשנה ראשונה שם, שזהו אפילו אם יש לו בית ביער ובמדבר ועלה מאליו פטור. וגם כאן שעלה מאליו בתוך המערה שבמדבר לכן פטור (מאור ישראל שם. וכ"כ בדרך אמונה שם).

בברכה,

הלל מאירס