האם אדם חייב לברך על הרעה בשמחה?

שלום רב,

לשון הטור והשלחן ערוך אורח חיים (סימן רכב סעיף ג) וחייב אדם לברך על הרעה בדעת שלימה ונפש חפצה כדרך שמברך בשמחה על הטובה, כי הרעה לעובדי השם הוא טובתם ושמחתם, כיון שמקבל מאהבה מה שגזר עליו השם נמצא שבקבלת רעה זו הוא עובד השם שהיא שמחה לו.

וכתב הבית חדש שם, שרבינו הטור דקדק ואמר בדעת שלימה ובנפש חפצה כדרך שמברך בשמחה על הטובה וכו', והוא לפי שאי אפשר לאדם שיהא שמח ברעה, וצריך לפרש, כשם שהוא מברך על הטובה בשמחה, שאז מברך בדעת שלימה ובנפש חפצה, כך יברך על הרעה בדעת שלימה ובנפש חפצה. ותיקן עוד שמה שכתוב שמברך על הרעה בשמחה, הוא לפי שבקבלת רעה זו הוא עובד השם והעבודה היא שמחה לו.

בשורות טובות,

הלל מאירס