נטילת ידיים, מדוע דווקא עם נטלה?

שלום וברכה

ברשותך, אעתיק לך את לשונו של מרן הבן איש חי (שנה ראשונה - פרשת תזריע) שמבאר את העניין על פי הקבלה, ואחר כך את המקור בהלכה. ואף שאני [ואולי גם אתה] לא מבין את הסודות הנוראים שיש בכלי שממנו נוטלים לידיים, מ"מ די בכך בכדי לראות שלא דבר ריק הוא, וכי הרבה הרבה שפע נשפע לולם דוקא בזכות הכלי.

"האדם בעסק התורה צריך ליחד שם הוי"ה ושם אדנ"י, ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה, כי חיים הם למוצאיהם, למוציאיהם בפה, היינו דשם אדנ"י הוא בחינת כלי, ושם הוי"ה בחינת אור פנימי שהוא בתוך הכלי, לכך שם אדנ"י נקרא נרתיק לשם הוי"ה, וידוע כי הפה הוא בחינת שם אדנ"י, בסוד אדני שפתי תפתח, והתורה עצמה היא בחינת שם הוי"ה, לכך צריך שיוציאם בפה, ולזה סיים ופי שהוא בחינת שם אדנ"י יגיד תהילתך, היא התורה שהיא סוד שם הוי"ה,

ולכן אם האדם מוציא דברי תורה מפיו ממש, הנה בזה עושה חבור שם הוי"ה בנרתיק וכלי שלו, שהוא שם אדנ"י, ולזה אמר חיים הם למוציאיהם בפה, וידוע כי שמים כינוי לשם הוי"ה שנקרא שמים, ותיבת שם הוא כינוי לאדנ"י הנקרא שם בסוד ויעש דוד שם, ולזה אמר וכל מעשיך יהיו לשם שמים, שמחבר בחינת שם עם בחינת שמים שבזה יהיו חיבור אור פנימי שהוא שם הוי"ה בתוך הכלי שהוא שם אדנ"י:

ולכן כל קדושה שיש למעלה, מוכרח שיש בה בחינת אור פנימי ובחינת כלים, וכל העולמות וכל הספירות הם מיוסדים ועשויים בכך, שהם בחינת כלים ובחינת אורות שבתוכם, ואין עולם ואין ספירה למעלה שאין בה בחינת כלים, ובחינת אורות פנימיים: והנה ידוע שהתורה נקראת מים והיא המטהרת את האדם, ודוחה מעליו כל מין טומאה,

ולכן כמו שהתורה שנקראת מים שהיא חיים לאדם על ידי הטהרה שמטהרתו צריכה להיות בפה כאשר אמרנו, דנמצאת הטהרה נעשית במים שבתוך הכלי שהוא הפה, כמו שכתוב חיים הם למוציאיהם בפה, כן טהרת ידיו של אדם במים הגשמיים צריכים המים להיות בתוך הכלי, ובזה נטהרים הידיים, שבזה תהיה טהרת הידיים במים הגשמיים, כמו טהרת האדם במים הרוחניים, שצריכים להיות בכלי שהוא הפה, שיהיה זה דוגמת הקדושה שלמעלה, שהכל עשוי בחינת כלים, ובחינת אורות שבתוכם, והוא בסוד חיבור שם הוי"ה שהוא אור פנימי, בשם אדנ"י, שהוא סוד הכלי ונרתיק שלו, ולכך הכלי שנוטלין בו נקרא בדברי רז"ל אנט"ל, שהוא מספר חיבור שם הוי"ה אדנ"י, וכן מפורש בסידור רבינו הרש"ש ז"ל, הכונה הזו של אנט"ל, שהוא מספר שתי שמות הנזכרים:

הנה אמרו רבותינו זכרונם לברכה, אין נוטלים לידיים אלא מכלי, מפני שסמכו דין טהרת ידיים על הזאת מי חטאת, ועל קדוש ידיים ורגלים במקדש, שהיו צריכים כלי, יען דבקידוש ידיים ורגלים נאמר ועשית כיור וכו`, ורחצו ממנו וכו`, ובמי חטאת נאמר ונתן עליו מים חיים אל כלי, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה, כל הכלים כשרים, אפילו כלי אבנים וכלי אדמה, שאינם חשובים כלים לעניין טומאה, מכל מקום כשרים כאן, ובלבד שיהיו עשויים לקבל משקה".

עד כאן לשונו. חנוכה שמח וכל טוב – מנשה ישראל