האם מותר לקיים שויתי ה’ לנגדי תמיד כשאני ערום?

שלום רב,

מותר להרהר את הפסוק שויתי וגו' בערום, אולם בשירותים אסור, ומותר רק לחשוב על מציאות ה' יתברך בלי קשר לשום פסוק.

מקורות: ההיתר להרהר בדברי תורה כשהוא ערום מבואר במסכת שבת (דף קנ עמוד א).

ולגבי הרהור במציאות ה' בבית הכסא, דעת הגר"ש קלוגר זצ"ל בחכמת שלמה אורח חיים (סימן פה סעיף ב) שמותר. וכ"כ בספר נחל אשכול (הלכות תפילה וק"ש סימן יב אות כח) ששמע מגדול אחד שמותר להרהר בגדולתו של הקב"ה במקומות המטונפים, וזהו כוונת המשורר בשיר היחוד ליום ג' אף כל טנופת לא תטנפך. וכן העלה בשו"ת לב אברהם (סימן כג). וכן הביא בשו"ת ויברך דוד חלק א' (סימן טו) בשם רבי מאיר אריק זצ"ל בהגהותיו על ספר חסידים (סימן קנז) ושו"ת משנה שכיר חלק ב' (סימן כג) וספר אור דוד (פוסקים סימן לא).

ואמנם בשו"ת לבושי מרדכי (תנינא חלק יורה דעה סימן קעא) צידד להחמיר בזה. וכן בספר בני ציון (סימן פה אות ג) פקפק בהיתר זה. וכן בשו"ת ציץ אליעזר חלק יג' (סימן א) העלה להחמיר בזה. וע"ע בשו"ת להורות נתן חלק א' (סימן א) -

מכל מקום רוב האחרונים דעתם להקל בזה וכנ"ל. וכן ראה להגר"ח קניבסקי שליט"א בספר דעת נוטה חלק א' (עמוד כ) שמותר להרהר במציאות ה' יתברך בבית הכסא אם אין זה קשור בפסוקים ולא יבא על ידי זה להרהר בפסוקים ובדברי חז"ל. ומה שכתב בביאור הלכה (סימן תקפח סעיף ב, ד"ה שמע) שאין לעשות מצוה בבית הכסא הוא במצוה שיש בה מעשה.

בברכה,

הלל מאירס