אבא ז"ל זקוק לעזרה

ואני בחלומי בעצם יום הת"ב הנני מתהלך ברחובות עירנו והנה, אצל א' מחבריו יושב הוא ע"י השולחן. והנה נודע לו כי אני בחוץ וקראני. לאחר ששאילתיהו לאיזה דלת בדיוק אכנס ונענתי (למרות שידעתי, רק משיכת-זמן מצידי מתוך חשש כלשהוא) החילותי לילך לכיונו אלא שלאחר מס' צעדים נעצרתי ועניתיהו: "אינני יכול לבא אליך, אתה כבר אינך איתנו. אתה בעולם אחר שאין לי גישה אליו" כשהוא מצידו ענני כי הוא זקוק לי ואין באפשרותו לבא אלי ועלי לבא אליו. בשלב זה הייתי מאוד מבולבל ומפוחד והחולתי לבכות מכיון שמאוד רציתי לסייע בעדו אך בשום פנים ואופן לא יכולתי ללכת לכיוונו. הדבר נבצר ממני עקב היותו בעולם אחר לחלוטין. והקיצותי.