האם הרשע נענש בהזיקו לאחר?

שלום, אחד מהנושאים שחוזרים שוב ושוב בהרצאות, בצורה זו או אחרת, זה העובדה כי כשאדם פוגע בנו, מצד אחד הוא פוגע בעצמו (זה בהחלט מנחם את יצר הנקמנות :-) ), אבל גם העובדה כי פגיעה בנו, בעצם מזככת אותנו, מנקה אותנו, כמו כן אם משהו רע קורה לי, זהו רצון האל. מה שנאמר כאן בעצם נשמע בסדר, כל עוד מדובר בדברים שביום יום, אבל.... האם ניתן לאמר כי אונס, רצח, תקיפה חבלנית, גילוי עריות, פאדופילה וכו` הם גם רצון האל כי אומנם לאדם שמבצע עוולה זו יש זכות בחירה, אך יחד עם זאת מה עם הקורבן האם הוא עבר את מה שעבר בגלל רצון האל ואם כל מה שקורה לנו קשור ברצון האל. האם אין זה אומר שעלינו לנקוט בפעולה פסיבית למה לי לרוץ למשטרה, לבית משפט, למה לי להלחם באדם שמבצע פשע, אם זהו רצון האל הייתי רוצה קצת לקבל איזון בנושא. זה מבלבל אותי כי אני טיפוס לוחם בליבי. מאוד מאוד קשה לי לקבל מה שנראה לי כחוסר צדק, ולא פעם בניסיון לעזור לשני, בפגיעה שהוא קיבל (ולא אני), אני יוצרת התנגדות לי מצד הפוגע, ובכך מזיקה לעצמי, כאשר בעצם יכולתי סתם לשבת בשקט, ולהמשיך להיות ביחסים טובים עם אדם\מערכת שפגעו במישהו ועשו חוסר צדק עימו. תודה