איך יש חרדים שאינם מאושרים?

שלום וברכה!

א. אין ספק, שהאושר האמיתי לכל אדם, הוא ביודעו, שמעשיו הם רצוים, ומתקרב הוא לתכליתו. ולכך הוא יעשה כל אשר בידו, להגיע לשלימותו. ולהיפך, כאשר האדם מרגיש שהוא אינו עושה את המוטל עליו, אינו מרוצה מעצמו, והאושר ממנו והלאה. וע"כ הצדיקים, אשר אמונתם שלימה,{ובטוחים הם בצדקת דרכם},ומעשיהם בשלימות, אין קץ לאושרם כמובן.

אך האיש אשר חסרה לו האמונה ביושר דרכיו, וחושב לעצמו אולי מעשי מיותרים/ האם ה` בקרבי ח"ו וכו`, או כאשר אמונתו שלימה, אך מעשיו אינם מושלמים, ודאי לא יהא מאושר. ואכן אשרי כל ירא ה` ההולך בדרכיו, אך ביחסר לו זאת, לא יגיע אל האושר.

ב. הנה אין העונה לעמו וכו`, פסוק. אלא מהשבחים אשר משבחים אנו את ה` בעת התפילה. ואכן בטוחים אנו, שה` שומע לכל תפילה ותפילה, ועונה לנו בכל עת. אך אפשר להיענות בהן, ואפשר להיענות בלאו, והכל לטובתו של האדם. וכילד אשר חולה במחלת סוכרת המתחנן לאביו האוהבו, שיתן לו סוכריה, אך האב מסרב בכל תוקף.

כי יודע הוא את הסכנה שבדבר, ואף אם הבן חושב את אביו לאכזר, אין זאת אלא רחמנות. וכן נוהג ה` עמנו, אנו מבקשים מאתו הכל, והוא ברחמיו הרבים, יחליט מה כן, ומה לא. ומי לנו גדול ממשה, אשר התחנן לה` שיכניסו לארץ ישראל, ונענה בשלילה. כמבואר להדיא בפסוקים. וע"כ אין לומר שיש הבטחה מאת ה`, לתת לנו את כל אשר נבקש. יש עוד להאריך אך נסתפק כעת בזה ועוד נשוב ונשנה פרק זה אי"ה.

בכ"ר בנימין שמואלי