האם בשמים נפגשת הנשמה עם משפחתה?

שלום

אכן, הנשמה כשהיא מגיע לעולם העליון קרוביה שכבר זכו להגיע למנוחה, באים לקבל פניה, והיא רואה אותם והם רואים אותה, אולם חכמי המוסר ממשילים הדבר, כך: משל לאיש אחד בעל משפחה עניפה ולו אשה וילדים, החליט יום אחד ללכת בלב ים לארצות רחוקות בכדי להתעשר בארץ החוילה אשר שם הזהב ואבן הבדולח, וקשה לתאר את צער הפרידה בעת שנפרד מאשתו וילדיו האהובים לו מאוד, אולם התקוה כי כשיחזור אביהם לביתם יביא עמו עושר רב ניחמה אותם, וככה נפרד לדרכו.

עברו ימים עברו שנים והאיש משתהה לשוב לביתו, געגועי בני ביתו הולכים וגוברים עד שביום מן הימים מקבלים הם מכתב שביום פלוני יגיע האיש לביתו לנמל פלוני באניה זו וזו, בני הבית בשמחתם ספרו הימים עד לבוא אבי המשפחה, וביום המיועד יצאו כולם אל הנמל לקבל פניו, כשהם מייחלים לראות את תורן האניה אשר תביא את אביהם האהוב חזרה לביתם, והנה הם רואים את האניה מגיעה שומעים הם את צפירותיה ולבם יוצא כבר להיפגש עם אביהם, אולם ברגע האחרון כשהאב צריך לרדת מהספינה קרה משהו נורא ואיום. מגיעים אל החוף נציגים מהמדינה שלשם הרחיק האב לצבור עושר, וטענתם כי האיש חייב לחזור למקום שממנו בא מאחר ותלויים נגדו האשמות חמורות על הפרות חוק למיניהם, ולא עזר שום דבר עד שעצרו אותו ובכוח העלו אותו לאניה שתחזיר אותו למקום שממנו בא.

כמובן שאי אפשר לתאר את צער בני הבית אשר כבר המתינו בכליון עיניים על שובו של האב, וכשניסו לבקש את הממונים שיניחו להם אך ורק לפגוש את ראש משפחתם לחבק אותו לפני שיוחזר, סירבו בתוקף, והם הוכרחו לשוב לביתם מבלי שזכו להיפגש עם אהוב ליבם.

והנמשל דומה מאוד, הנשמה נשלחה ממקום עליון ונורא מתחת לכסא הכבוד, למקום רחוק מאוד בכדי לצבור עושר רוחני על ידי קיום תורה ומצוות, כך שתגדל מעלתה כשתחזור לשורשה, הקרובים לנשמה שהם נמצאים שם מאוד מתגעגעים לשובה של הנשמה כשהיא מעוטרת בכוח מעשיה, ואכן ביום המיועד לחזרת הנשמה עוברת כרוז בשמים המכריזה על חזרתה של נשמה פלונית, וכל משפחתה וקרוביה הולכים לקבל את פניה, ואם היא זכתה הם נפגשים ומעלים אותה אל מקום מנוחתה להינות מזיו השכינה,

 אולם מה רע ומר כשהקרובים רואים כי לנוכח מעשיה היא נשלחת חזרה בגלגול לעולם הזה, או לעונשים אחרים, והם לא זוכים להיפגש עמה, עם רוב געגועיהם, ואי אפשר לתאר את גודל הצער של קרובי הנשמה כשהם רואים את הנשמה עליה המתינו כל כך הרבה זמן כשהאניה מרימה עוגן וחוזרת למקום ממנה היא באה. ובכן החי יתן אל לבו, לשוב אל ה` בעוד הנשמה בגוף, כך לא יתאכזבו הקרובים הבאים לקבל פניה ביות הפטירה, ויוכלו לעלות יחד למקום המיועד להם להינות מזיו השכינה ולהתעטר בעטרת הצדיקים, ויהי חלקנו עמהם.

בהצלחה – מנשה ישראל