רוצה להתפלל וללמוד יותר

שלום רב, אני ובעלי בתהליך ארוך ואיטי של חזרה בתשובה ב"ה.. כול פעם מתקדמים עוד ועוד קצת. בעלי משתדל ללכת לבית כנסת כול יום, מתפלל והולך לשיעורים. אני לעומת זאת רוב הזמן עם הילדים המתוקים שהם כול עולמי ( 3 ילדים קטנים). יש לי סיפוק גדול מהיותי אמא ואני נהנית לדאוג לכול צורכי הבית והמשפחה אך יחד עם זאת מרגישה תסכול עצום על כך שאני לא מוצאת זמן להתפלל מספיק או לקרוא וללמוד כפי שהייתי רוצה. בבוקר אני עובדת וכשאני חוזרת בצהריים אין לי רגע דל עד שהם הולכים לישון. וגם לאחר מכן זה לסיים לטפל בבית, להתקלח לשבת קצת עם בעלי ואני כבר עייפה ותשושה בשביל לפתוח ספר. לעתים רואה הרצאות משתדלת מאוד. יש לי שיעור אחד קבוע בשבוע עם חברה חרדית שמלמדת אותי אך זהו בגדול. נסענו בסופש האחרון אני ובעלי למלון באילת בלי הילדים ופשוט ריחפתי כול השבת. התפללתי את כול הברכות של הבוקר סוף סוף כולל שחרית ותפילת 18 בנחת, קראתי הרבה ספרים מחזקים והתפללתי המון מתהלים ומהלב. היה לי כול כך כיף עד שכשחזרתי ממש בכיתי על כך שאין לי יותר את הנחת הזאת כשאני בבית עם הילדים. גם כשאני הולכת לבית הכנסת בשבת זה יותר בשבילם שיספגו את האוירה אך אין לי פנאי לשבת ולהתפלל שם כי אני חייבת להשגיח עליהם. בקיצור יש לי צער ממש גדול מזה ואני שואלת את עצמי למה זה ככה?? גם אני רוצה להתפלל הרבה וללמוד ולהתחזק ושיהיו לי הכוחות לכך.. איך אני אמורה לעשות את זה במקביל להיותי אמא (ובאמת מסורה ואכפתית)?? אשמח לעצה ותובנה.
תודה רבה!