פרשת השבוע

שפתי חכמים
 יש מקשים על פרש"י למה לו לרש"י לפרש חמישים צדיקים לחמישה, וארבעים לארבעה, שלושים לשלושה, ועשרים לשנים, ועשרה לאחד, מי הכניסו לדוחק זה, ודלמא על כל החמש ערים היה מתפלל ומתחילה היה מתפלל על החמישים לתת חשבון שלם של עשרה לכל אחד ואחד מן הכרכים, וחזר ופיחת, וכדי שיוכל להציל הכל היה כוונתו, וכמו שכתב הרמב"ן ז"ל ולא ידעתי מי הכניסו להרב במה שאמר וכו'. ונראה דרש"י דייק מדשני הכתוב בלשונו דלפעמים כתיב לא אעשה ולפעמים כתיב לא אשחית, אלא ודאי הכי קאמר דמתחילה שביקש על ארבעים וחמישה על ידי צירוף על חמישה כרכים כתיב לא אשחית ר"ל לא אשחית אותם לגמרי אבל מכל מקום יסורין אביא עליהם כיון דעל ידי צירוף הוא, וכשביקש אח"כ על ארבעים בלא צירוף על ארבעה כרכים כתיב לא אעשה משמע לא אעשה לגמרי אפילו יסורין לא אביא עליהם, וכן גבי שלושים נמי כתיב לא אעשה כיון דבלא צירוף היה, ואח"כ כשביקש על עשרים ועל עשרה כתיב לא אשחית בשניהם משמע אבל יסורין אביא, אע"פ שביקש בלא צירוף מכל מקום כיון דהכרכים לא היו אלא חמישה והשלושה מהם היו רשעים וכיון דהרוב היו רשעים אע"ג דבהני שנים היו בכל אחד ואחד עשרה בלא צירוף כתיב לא אשחית אבל יסורין אביא, א"כ שמע מינה דמתחילה ביקש על כל הערים ואח"כ על ארבעה ואח"כ על שלושה ואח"כ על שנים ואח"כ על אחד וק"ל: