מדוע בברכת חונן הדעת חותמים בדעת?

שלום רב,

כפי הנראה הסיבה שחותמים בדעת בברכת "חונן הדעת" היא על פי הגמרא במסכת נדרים (דף מא עמוד א) אין עני אלא בדעה. ועוד אמרו שם: במערבא אמרי, דדא ביה כולא ביה, דלא דא ביה מה ביה. דא קני מה חסר, דלא דא קני מה קני. ובפירוש המיוחס לרש"י שם כתב: דדא ביה כולא ביה - מי שי שבו דעת כמי שיש בו הכל שאינו נחסר כלום. דא קני מה חסר - מי שקנה דעת אינו חסר כלום. ע"ש. וע"ע בגמרא מסכת סנהדרין (דף צב עמוד א) שאמרו שם, גדולה דעה שניתנה בין שתי אותיות. וכל אדם שיש בו דעה כאילו נבנה בית המקדש בימיו. וכל אדם שיש בו דעה לסוף מתעשר. ולעומת זאת אמרו שם, כל אדם שאין בו דעה אסור לרחם עליו. וכל הנותן פיתו למי שאין בו דעה יסורין באין עליו. וכל אדם שאין בו דעה לסוף גולה. ע"ש. הרי לן מכל הנ"ל שהדעת הוא עיקר העיקרים, ומי שיש לו דעת יש לו הכל, ומי שאין לו דעת חלילה אין לו כלום. ולכן חותמים בדעת שזה הדבר החשוב מכולם.

בברכה,

הלל מאירס