הלכה ותחבורה ציבורית בשבת

שלום וברכה

א. טעות ביד הבחורה היקרה, גם אם חברת התחבורה תחלל שבת לא יהיה איסור הלכתי לנוסע עם החברה בימות החול. יתכן שנחרים את החברה כמחאה על חילול השבת אבל לא בגלל שיש איסור לנסוע איתם.

ב. הסיבה שאנו מנסים למנוע תחבורה ציבורית בשבת בארץ ישראל היא לא למען הנוחות שלנו כלל וכלל, אלא משני סיבות עיקריות.

1. טענת הציונות על זכותינו בארץ ישראל היא רק בכוח התורה שמבואר בה שאלוקים מבטיח לנו את ארץ ישראל, זה הטיעון בו השתמש בן גוריון כאשר דרש מהאומות את ארץ ישראל בוועדת פיל. אחד מהעיתונאים שאל את בן גוריון לאחר העדות שלו, אדוני הנכבד הרי אתה לא נוהג כלל עפי חוקי התנ"ך ומה יש לך לטעון על זכות לארץ לפי ספר זה? ענהו בן גוריון כל אדם יש לו זכות לחיים בביתו כרצונו אבל בפרהסיא הרוח היהודית תישמר במדינה החדשה. 

אם לא נדע לשמור על המדינה כיהודית לפי התנ"ך נאבד את זכותינו בארץ.

2. לדעתינו אי שמירת השבת הציבורית יכולה להביא חורבן על מדינתינו, על אי שמירת השבת גורשנו מארצינו כמבואר בנביא ירמיהו יז' {כז} וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלַי לְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וּלְבִלְתִּי שְׂאֵת מַשָּׂא וּבֹא בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְהִצַּתִּי אֵשׁ בִּשְׁעָרֶיהָ וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת יְרוּשָׁלִַם וְלֹא תִכְבֶּה:  

על כן לדעתינו יש לשמר את השבת לפחות בפרהסיא ולמנוע תחבורה ציבורית בשבת.

יש עוד הרבה היבטים נוספים בעניין מבחינה חברתית אבל רציתי לענות רק מהמקום התורה נטו.

בברכה,

בנימין שמואלי