מטרת בריאת הכוכבים

שלום וברכה,

אני מקווה שהנך מעיין היטב בכל הקישורים. חשוב שתקרא במאמרים.

אין ספק שהאדם הוא נזר הבריאה, והמכונה המורכבת ביותר ביקום.

המח שיש בראשך הוא פלא הבריאה, ובכל היקום כולו לא נברא מחשב מתוחכם כל כך - מוחך מפעיל 100 מיליארד נוירונים (תאי עצב) - מספר זה גדול יותר מכל הכוכבים שיש בגלקסיה, וכולם פועלים בתיאום מושלם כדי לאפשר לך לראות לשמוע לנוע לדבר ולחשוב. ואין כאן המקום לתאר את כל התהליכים המדהימים והמורכבים שפועלים בגופך.

ויושם לב לעובדה שכל המערכות המדהימות הללו - הן רק הכלי החיצוני שניתן לך בעולם הזה, כדי שהנשמה שלך תוכל להפעיל את הגוף כמו נהג ברכב. 

האדם חשוב לאלוקים יותר מכל כוכב, שהרי האדם הוא בעל נשמה ומודעות המסוגל להכיר בקיומו, לדבר אליו ולבקש את קרבתו. מה שאין כן מיליוני גלקסיות חסרות מודעות.

עם זאת, חז"ל מלמדים שהבריאה כולה נועדה להראות על גדלותו ואינסופיותו של הקב"ה, כמאמר הפסוק בתהילים (ח): "כי-אראה שמיך, מעשה אצבעותיך-- ירח וכוכבים, אשר כוננת".

הקב"ה הוא האינסוף האמיתי, ולכן גם הבריאה, היא הדבר הקרוב ביותר לאינסוף: מציאות אדירה בגודלתה ועוצמתה, ואדם מביט בפליאה ובפחד על מרחבים עצומים אלו בעיני החומר שלו, ומבין עד כמה גדול ונפלא היוצר הלא-חומרי שיצר כל זאת. כל הגלקסיות והכוכבים הם ארמונו של מלך מלכי המלכים. כחשיבות המלך - כך גודל הארמון. 

הקב"ה הכין את עולמנו במיוחד עבורנו, ובאמצעות היקום הוא יתברך לימד אותנו על גודלו ואמיתתו. שהרי האדם המביט ביקום מבין מיד שרק בורא עולם אינסופי מוחלט עומד מאחורי כל אלה, ולא ייתכנו אלילים אחרים. אלא "אין עוד מלבדו". ואמונה זו מתבטאת על ידי עוצמת הבריאה וגודלה, המעידה על בוראה.

כמו כן יש שימוש פיזיקלי לכוכבים. כדי שהיקום יוכל להמשיך להתקיים ולא לקרוס לתוך עצמו (בעקבות כח הכבידה), נדרשת כמות אדירה של מסה ביקום (כוכבים וכוכבי לכת). באופן זה נשמר האיזון ביקום. רוב היקום אינו מאפשר קיום חיים מאחר שהקרינה בו גדולה מידי, כדור הארץ נמצא בשטח מסויים בגלקסיה שמאפשר את קיומנו בו. אך כל הכוכבים כולם נדרשים ביחד כדי לשמור על האיזון של היקום - ובתוכו גם עולמנו.

 נא ראה מאמרי: "מדוע יצר הקב"ה יקום גדול כל כך?":

http://www.hidabroot.org/article/185249

ולגבי מקורות חשובים ביהדות על גודל היקום, ראה בבקשה:

http://www.hidabroot.org/article/206143 

כוכב איננו יצור מודע, ולפיכך מטרת כל הכוכבים כמטרת האטומים - לנהוג כסדרם, ולקיים יקום רחב ואדיר המעיד על אינסופיותו של הבורא הנכבד. האדם לעומת זאת הנו יצור מודע בעל נשמה, ועל כן מטרתו גבוהה ופרטית מזו של כוכב או גלקסיה. ראה במאמרי לעיל.

בברכה,

דניאל בלס