מה הכוונה שאסור לרחם על מי שאין בו דעה?

שלום רב,

אכן אמרו חז"ל במסכת סנהדרין (דף צב עמוד א)  אדם שאין בו דעה אסור לרחם עליו שנאמר (ישעיה כז יא) "כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עושהו ויוצרו לא יחוננו".

והסביר בספר באר שבע (שם) שהכוונה למי שאינו רוצה ליתן לב להתבונן ולידע. ועל זה הדרך כתב בספר פלא יועץ (ערך דעת) ובוודאי שמה שהחמירו בעונש וגנות מי שאין בו דעת הוא למי שהיה יכול ללמד דעת ומחמת התרשלותו וגאותו ולכתו אחר יצרו לא למד דעת.

ונמצא שעל שוטה שאינו אשם בזה שאין לו דעת בוודאי צריך לחוס ולרחם. וע"ע בספר בן יהוידע מסכת ברכות (דף לג עמוד א).

בברכה,

הלל מאירס