ברית מילה ופדיון הבן

שלום לרב, ברצוני לעשות קצת סדר בנוגע להלכות ברית מילה ופדיון הבן. ובזה אני אעשה הפרדה בין 2 מצבים:
1.אשה שמעולם לא הפילה ולד. אם נולד לה ילד ראשון (פטר רחם) בלידה רגילה, אם היום השמיני ללידה נופל על שבת ו/או יום טוב, עושים לו ברית מילה אחרי 8 ימים בדיוק בשבת ו/או ביום טוב ולא דוחים (למרות שהברית יוצאת בשבת ו/או ביום טוב, אם מוצאים מוהל שמוכן לבוא ולעשות). חוץ מיום כיפור שבזה אני מסופק. אלא אם כן יש בעיה רפואית כגון צהבת שאז אם צריך לדחות את הברית מילה, אסור לעשות אותה בשבת ו/או ביום טוב. וכמובן שעושים פדיון הבן. פדיון הבן לעולם לא יעשה בשבת ו/או ביום טוב.
2.אשה שמעולם לא הפילה ולד. אם נולד לה ילד ראשון (פטר רחם) בלידה לא רגילה (ניתוח קיסרי). לא עורכים את הברית מילה בשבת ו/או ביום טוב גם אם היום השמיני ללידה נופל על שבת ו/או יום טוב, אלא דוחים ביום.
המקור: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, וְיָלְדָה זָכָר--וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים, כִּימֵי נִדַּת דְּו‍ֹתָהּ תִּטְמָא. וּבַיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, יִמּוֹל, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ." (ויקרא יב).
דהיינו בשביל שזה יהיה ודאי ביום השמיני האשה צריכה ללדת מהמקום שבו היא קיבלה את הזרע.
ובמצב הזה לא עושים פדיון הבן.
נכון?