ייחוד ה’

 בס"ד

 שלום וברכה,

 אין סתירה בין הדברים.

המילה "א-לוהים" בלשון המקרא מתאר כל בעל כח ושררה, ונאמרה אפילו על שופטים ומלכים אנושיים. כך לדוגמה, ה' אמר על אהרון כלפי משה רבנו: "והוא (אהרון) יהיה-לך לפה, ואתה (משה) תהיה-לו לאלוהים" (שמות ד).

 "אל" הוא בעל כח.

מאחר שהקב"ה הוא בעל הכוחות כולם, לכן הוא נקרא בשם "א-לוהים", כלומר "בעל הכוחות כולם". מילה זו היא תואר לכוחו ואדנותו עלינו, אך לא שמו. בספר בראשית ב', נקרא הקב"ה בתואר: "י-ה-ו-ה הא-לוהים", כי המילה "א-לוהים" היא תואר הנוסף לשמו. כמו לומר "המלך" או "האדון", ובמקרה זה הקב"ה נקרא "א-לוהים" כי הוא בעל הכוחות כולם. 

 כשנאמר "מי כמוך באלים", פירושו כפשוטו, שאין עוד כח חזק יותר בעולם מהאלוקים, לא בין המלכים והשרים בני האדם, ולא בין מלאכיו הכוחות העליונים המשרתים אותו ופועלים לפי רצונו. לכן הוא יתברך נקרא גם בכינוי "מלך מלכי המלכים".

 עם זאת, התנ"ך ציין אינספור פעמים את העובדה שאלוקים הוא השליט הבלעדי של המציאות, יצר את כל היצורים הקיימים, ואין כח אחר במציאות שיחלוק על רצונו. למחקר בנושא הזה, חפש בגוגל את המשפט:

"על הא-לוהים לפי התנ"ך מאת דניאל בלס"

 בברכה,

דניאל בלס