למה אומרים "לבריאות" לאדם שמתעטש?

שלום רב,

יסוד העניין הוא על פי מה שכתוב בפרקי דרבי אליעזר (פרק נב) מיום שנברא העולם לא היה אדם חולה, אלא בכל מקום שהיה אדם אם בדרך אם בשוק ועטש היתה נפשו יוצאה מנחיריו ומת, עד שבא יעקב אבינו ובקש רחמים על זאת, ואמר לפני הב"ה רבונו של עולם אל תקח את נפשי ממני עד אשר אני מצוה את בני ובני ביתי ונעתר לו, שנאמר ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חולה, ושמעו כל מלכי הארץ ותמהו שלא היה כמהו מיום שנבראו שמים וארץ. לפיכך חייב אדם לומר לחבירו בשעת עטישותיו חיים שנהפך מות העולם לאור.

וכן ראה משנה ברורה (סוף סימן רל) שכתב, מי שמתעטש וחבירו אומר לו אסותא, יאמר לו ברוך תהיה, ואח"כ יאמר לישועתך קויתי ה' דאמרו רבותינו זכרונם לברכה דמתחלה לא היה אדם חולה כלל אלא היה הולך בשוק ומתעטש ומת עד שבא יעקב אבינו וביקש רחמים על הדבר.

אסותא פירושו רפואה. והיום בעברית מקובל לומר במקום זה לבריאות.

בברכה,

הלל מאירס