השתדלות בשמירת הגוף

בס´ד שלום רב, לפני כשנתיים התחלתי ללמוד בכולל . יוצא שרוב הזמן אני יושב ולומד. לפני שנה התחילו לי כל מיני בעיות בריאותיות ולאחרונה הלכתי לרופא שאמר לי שאחד הסיבות לבעיות הספציפיות הללו הוא שאני לא עושה התעמלות וספורט. וזה באמת נכון , מאז שהתחלתי ללמוד תורה באופן סדיר , הפסקתי לחלוטין לעשות ספורט. אני מנוון לחלוטין. עכשיו הוא חייב אותי להתעמל , לרוץ וכו". העניין הוא שזה נראה לי מוזר שבן תורה (או לפחות שתופסים אותו כבן תורה) יעסוק בכדורסל וריצה וכל אלה. העניין הוא שאף פעם לא ראיתי בספרים על גדולי ישראל על כך שהם עשו השתדלות להתעמלות וגם ראשי ישיבות ותלמידי חכמים שאני מכיר לא מדברים על כך (מלבד פעם ששמעתי רב עיר אחד שהזכיר את העניין ממש על החשיבות של התעלמות ובספורט בחוץ בפרט על בחורי ישיבה) ובהלכה גם לא נתקלתי בכך. כתוב שבגמרא שאדם צריך לעשות השתדלות כפי בני אדם ולא יותר מזה. אז הנה אנחנו רואים שהרבה בני תורה לא עוסקים בפעילות ספורטיבית והם בסדר ושהבריאות היא מהשם יתברך. כמובן שידוע לי הרמבם שם בהלכות דעות שצריך להתעמל אבל לא ראיתי כך אצל אחרים. מה שאני צריך להבין זה האם אני באמת צריך להשתדל ולהקדיש לספורט שעה-שעתיים ביום ? או שזה לא חובה ? (מבחינת ביטול תורה , מבחינת איך שזה נתפס) תודה בשורות טוב לכל עם ישראל