שום ובצל קלופים שעבר עליהם הלילה במקרר

שלום רב,

אין להשתמש בשום בצל וביצה קלופים שעבר עליהם הלילה, גם אם היו מכוסים או מונחים בתוך מקרר. כדי שלא ייאסרו, העצה היא להשאיר עליהם חלק מהקליפה או השורש, או לערב אותם בתוך מאכלים אחרים לפני עלות השחר. אומנם דעת הגר"ע יוסף זצ"ל שבדיעבד אין לאסור גם אם לא עשו כן.

מקורות: כן הוא במסכת נדה (דף יז עמוד א) בשם ר"ש בר יוחי שמי שאוכל שום קלוף ובצל קלוף וביצה קלופה שעבר עליהן הלילה מתחייב בנפשו ודמו בראשו. ואפילו אם הם צרורים וחתומים רוח רעה שורה עליהן. והובא להלכה בשלחן ערוך הרב (הלכות שמירת הגוף ונפש סעיף ז). ונראה שהוא הדין אם מונחים בתוך מקרר שאין זה מועיל להתירם. וכ"כ בספר שמירת הגוף הנפש חלק א' (סימן ג סק"ה) ובשו"ת ברכת יהודה חלק ב' (חלק יורה דעה סימן ז אות ח). וע"ע בשו"ת יביע אומר חלק י' (חלק יורה דעה סימן ט) ובספר שמירת הגוף והנפש חלק ב' (עמוד תתא).

העצה להשאיר חלק מהקליפה או השורש מקורה במסכת נדה שם, והובאה להלכה בשלחן ערוך הרב שם.

העצה לערב אותם בתוך מאכלים אחרים, מקורה בסמ"ק (סימן קעא). וכ"כ בבן איש חי (שנה שניה פרשת פנחס אות יד) ובכף החיים חלק יורה דעה (סימן קטז אות צב) ובשו"ת יביע אומר חלק ב' (חלק יורה דעה סימן ז אות ט) ובשו"ת אבן ישראל חלק ט' (סימן קכו אות ג). וכן הובא בשם החזון איש זצ"ל בספר שמירת הגוף והנפש חלק א' (בשולי עמוד כה). וכתב בספר הליכות עולם חלק ז' (עמוד ריד) שאם עירב את השום והבצל הקלופים עם מאכלים אחרים, כגון סלט, אין לחוש.

ולגבי מה נחשב עבר עליהם הלילה, אמנם בשו"ת דברי יציב חלק ב' (סימן טז) סובר שדווקא שום בצל וביצה קלופים שהיו במצב זה במשך כל הלילה נאסרים באכילה. וכך נראה שסובר בשו"ת שרגא המאיר חלק ח' (סימן צ אות ז).

אולם דעת הגר"ע יוסף זצ"ל שהשעה הקובעת ללינת הלילה, היא שעת עלות השחר, ולכן מפעלים הפתוחים עשרים וארבע שעות, ונקלפו שם בצלים קודם עלות השחר, יש לטגנם קודם שתעבור עליהם שעת עלות השחר (שלחן יוסף עמוד צד).

וכ"כ בשו"ת שבט הקהתי חלק ב' (סימן רמז) שיש ליזהר שלא לקלוף בסוף הלילה ביצים ושום, באופן דברגע עלות השחר יהא השום והביצה קלופה. ושכן שמע מעד מהימן שהרב הצדיק רבי יעקב לאנדוי ז"ל אב"ד דבני ברק הקפיד דבבתי חרושת שהיו תחת השגחתו דלא ישאירו בשעת עלות השחר ביצה קלופה ואל יפתחו אז הביצים.

ודעת הגר"ע יוסף זצ"ל שבדיעבד אין לאסור כמבואר בשו"ת יביע אומר חלק ב' (חלק יורה דעה סימן ז) ובספר הליכות עולם חלק ז' (עמוד ריד).

בברכה,

הלל מאירס