הפגנה אלימה, חטאי דור המדבר, ושאלה הלכתית

שלום וברכה

א. מסכים עם כל מילה. יציאה להפגנה אלימה הינו חילול השם, והיפך מהמבוקש בעידן הנוכחי מציבור אוהב וירא ה´.

ב. כל אדם, כפי שהוא, אם רק ירצה, יוכל להגיע לעצם ההכרה והידיעה הברורה שיש בורא לעולם, ושהתורה ניתנה על הר סיני, באופן מוכח ושכלי, לא פחות מאלו שחוו זאת בחווייה אישית. וכבר אמרו חז"ל שהחכמה עדיפה מהנבואה. 

גם עם ישראל שעמד למרגלות סיני, וחזה בכוח הנבואי הכי חזק שהיה בהיסטוריה בהתגלותו של הקב"ה על הר סיני, ולא היתה להם צל של ספק במציאותו של הקב"ה אחרי הניסים והנפלאות לעיני כל העולם ביצאית מצרים ומעמד הר סיני, גם עם זה נפל לפיתויי היצר הרע, והיה יכול ליפול לטעות של עשיית סמל ודמות כאמצעי בינו לבין הקב"ה על אף ששמעו ארבעים יום לפני כן באופן הכי מפורש לא תעשון אתי אלוהי כסף, לא יהיה לך אלהים אחרים על פני.

זהו כוחו של יצר הרע, וזהו רצונו של הבורא, שיהיה כח ליצר הרע לטשטש את העובדות אע"פ שכבר הוכחו בצורה ברורה, ולהביא את האדם ברגע של חולשה לניסיון בקיום מצוות התורה, ורק על ידי ההתנסות והעמידה בבחירת הטוב והישר נפש האדם מתרוממת ומזדככת ומתקרבת יותר ויותר לבורא עולם, עד להשכר הנצחי בעולם הבא.

ללא כוח זה של טשטוש האמת המוחלטת, והמוכחת, לא היה בעולם אפשרות של כח בחירה בין טוב לרע, כי היינו מוכרחים על הטוב, כמו מלאכים, ולא היתה אפשרות להוציא לפועל תכלית הבריאה שהוא בכדי להשפיע טוב לנבראים בכוח מעשיהם.

ואם כך, גם אם הקב"ה יתגלה אל האדם באופן אישי ויורה לו על שמירת שבת, כל עוד שימצא האדם בעולם הבחירה לפני ביטול יצר הרע, שמירת השבת שלו לא תהיה מוכרחת, הוא יעמוד בנסיונות על העניין ויצטרך להתגבר, היצר הרע ניחון בכוחות מיוחדים לטשטש גם דברים שכבר הוכחו והושגו בכדי לאפשר מערכת של בחירה בעולם הבחירה.

אכן אם האדם לא יסיח דעתו מהבורא אפי´ רגע, לא תהיה אפשרות של חטא, אבל בדיוק זה העניין שהיצר הרע מכניס רוח שטות באדם לטשטש את העובדה שיש בורא עליון המשגיח ורואה במעשיו בכל רגע, ומאפשר את הבחירה בין טוב לרע. ולכן אמרו חז"ל במסכת סוטה שאין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות.

ובאמת, הדרך להתמודדות עם יצר הרע, צריכה להיות בכיוון הזה של ´שויתי ה´ לנגדי תמיד´ וכפי שכתב רבי משה איסרליש בתחילת השולחן ערוך:

"שויתי ה´ לנגדי תמיד (תהילים טז, ח), הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלוהים, כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו, כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול, ולא דיבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו, כדיבורו במושב המלך. כל שכן כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול הקב"ה, אשר מלוא כל הארץ כבודו, עומד עליו ורואה במעשיו, כמו שנאמר: אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם השם? (ירמיה כג, כד), מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השי"ת ובושתו ממנו תמיד".

אבל ברור שעל אף ההשתדלות להתנהג בדרך הזאת, יוכל יצר הרע להביא את האדם ברגע של חולשה לנסיון בקיום התורה, דוקא על ידי טשטוש ההכרה במציאותו של הקב"ה ובהשגחתו על כל הנמצאים. ולכן, אף דוד המלך ובנו שלמה, כמו יתר צדיקי הדורות, שמציאותו של הקב"ה היתה אצלם מושג שחוו בחוויה אישית של נבואה, נכללו באותו רעיון אלוקי של כוח הבחירה, בכדי שישיגו את שכר מעשיהם הטובים בזכות עצמם. 

ג. מתעניות שבעה עשר בתמוז ותשעה באב היא פטורה. לגבי יום הכיפורים יש להיוועץ ברופא ירא שמיים, בבוא הזמן.

בהצלחה - מנשה ישראל