עולם הבא<>

בס"ד

שלום וברכה,

1. קראי בבקשה כאן כתבה בשם "פוחדת מהגיהנום":

http://www.hidabroot.org/article/119361

כל אחד ואחת מאיתנו הנו נשמה בתוך גוף. פירוש הדבר שהעולם הבא הוא המקום הטבעי והאמיתי ביותר עבורנו, והעולם הזה הוא קליפה שמכסה את העולם האמיתי.  בעולם הבא אנו חוזרים להיות נשמות חסרות גוף, ואז אנו מבינים הכל ביתר בהירות - את תכלית הבריאה, וגם תכלית הייסורים, שהם דומים לניתוח שצריך לעבור כדי להתרפא. ומי לא יודה לרופא שהציל אותו?

עלינו לקבל את הייסורים באהבה בעולם הזה, כי הם מתקנים ומכפרים לנו על עוונות, כדי שלא נצטרך לשלם עליהם בעולם הבא. חשבי על העבירות כמו על אדם שמכניס את ידו לאש, לפי חוקי הטבע הוא יכווה. התורה מלמדת אותנו כיצד להשתמש באש בתבונה ולהזהר מפניה. התורה היא ספר הוראות היצרן שמלמד אותנו להיות מאושרים יותר גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. לכן בזכות התורה זוכים לזוגיות טובה יותר, לחינוך ילדים טוב יותר, לסיפוק בחיים ועוד. אני מציע לך לצפות בקביעות בהרצאות הנפלאות של ארגון הידברות, ולהכיר את כל הטוב שיש ביהדותנו. כי התורה דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. הנה הרצאה על המצוות במאה ה-21:

http://www.hidabroot.org/video/60834

אם החיים האלה באמת לא היו טובים בעבורך - אז הבורא לא היה בורא אותך. כי הוא יודע את העתיד וכל מה שקורה בעולם, וברא אותך בזכות הפוטנציאל האדיר להטיב לך. הוא יתברך יודע שלבסוף תודה לו. כך אמרו חז"ל, שבאחרית הימים אפילו על הרעה יודו הנשמות ויברכו "הטוב והמטיב", כי יבינו את ההטבה שבכל דבר שקרה לנו בעולם הזה. ממש כמו אדם חולה שמתרפא אצל רופא מנתח, והוא מודה לרופא בכל לבו על הטיפול המסור בו. כך נבין שכל מה שקורה לנו בעולם הזה נועד לתיקון שלנו מכל הפגמים הרוחניים שדבקו בנו, למען ההטבה הגדולה ביותר, שהיא ההטבה הרוחנית - קירבתו של בורא עולם.

ואם את רוצה להבין מדוע אלוקים ברא אותנו, בבקשה קראי כאן:

http://www.hidabroot.org/question/132674

ראי גם:

אם אבא אוהב - אז למה כואב?

http://www.hidabroot.org/he/article/125233

מלך אבא או חבר - כיצד להביט על אלוקים?

http://www.hidabroot.org/he/article/95502

אבא גדול ואבא קטן:

http://www.hidabroot.org/he/article/99775

2. אכן ככל שהאדם מתבגר כך בחירתו צלולה וחזקה יותר. והעבירות שהוא עושה הן בהתאם לגודל הנסיון שבו עמד, ויכולות הנפש שלו. הקב"ה ברא את לבנו ואת נפשנו, ורק הוא לבדו יכול לשפוט כל אדם בצדק וברחמים. יש אדם אחד שעובר עבירה אחת שהיא כמו עשר עבירות של אדם אחר, ויש אדם שעובר עשר עבירות שהן כמו עבירה אחת בגלל שגגתו או גודל הנסיון בו עמד באותה שעה. רק ה' לבדו יודע לשפוט כל אדם לפי לבו האמיתי. השכר והעונש ניתנים בחכמה.

 חז"ל אמרו במפורש שאין העולם יכול להתקיים במידת הדין, ולכן ה' בראו במידת הרחמים. כבר אמרו חז"ל שאין הקב"ה מדקדק עם הבריות מעבר לכוחם והבנתם, הנה המקור לדבריהם - (שמות רבה לד, א): "אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו, ואינו מבקש אלא לפי כוחן". עוד אמרו חז"ל (בבא בתרא, דף טז, עמוד ב): "שאין אדם נתפס בשעת צערו". כלומר אין שופטים אדם בשעת צער וכעס, כי אין מחשבתו צלולה. גם בהלכה אנו מוצאים שאין דומה מי שחוטא לתיאבון למי שחוטא להכעיס. ה' מבין את בריותיו ונוהג עם כל אדם לפי דרכו ויכולתו באופן האישי ביותר. 

לחשוב את ה' לרחוק מליבנו היא עצת היצר הרע, שנועדה להרחיק אותנו מה' ולהכשיל אותנו בכעס ושנאה. הנביא אומר(שמואל א', פרק טז, ז): "כי האדם יראה לעיניים, וה' יראה ללבב". זה אומר ש-ה' רואה אותנו מבפנים, עמוק בתוך הלב, ולא רק מבחוץ.

תהליך התשובה בונה את האדם, ובונה את הנשמה, ומקרב אותה לבורא עולם. יש מושג של ירידה שהיא לצורך עלייה.

כמו כן טוב להתחרט, כי רק כך אנו מכירים בכיעור העוון ולומדים להתרחק ממנו. הבושה על החטאים מסייעת גם היא בכפרה על אותם חטאים. ה' אינו אוהב את גבהי הלב (הגאוותנים), אך אוהב מאוד את רכי הלב, השפלים והענוים. לכן ה' קרוב מאוד לבעלי תשובה. אך אסור לאדם לגרום לאשמה שלו להביאו להפסיק לאהוב את עצמו ואת ההתקדמות האדירה שעשה. חשבי לעצמך, אם לא היית שומרת תורה ומצוות חלילה, מה היית עושה כיום...? כעת הביטי בכמה מצוות את זוכה כיום, כמה פעמים זכית להיות גיבורה ולשמור עצמך מחטא, ואיזה צדיקה את בהשוואה למה שהיית אמורה להיות ללא תורה ומצוות.

על התורה הקדושה נאמר "דרכיה דרכי נועם - וכל נתיבותיה שלום". התורה אשר לימדה אותנו "ואהבת לרעך כמוך", "לפני עיוור לא תיתן מכשול", "לא תלך רכיל בעמך", "לא תחמוד", "ואהבתם את הגר", וכו' וכו'. אז כיצד יהיה ניתן לחשוד בקב"ה שהוא אינו מוסרי? והרי כל המוסר והרחמים שלנו מגיעים אך ורק ממנו יתברך.

הבה נשאל כל אדם: מי הוא אשר נתן לך את כל הרחמים שיש לך על עצמך ועל אחרים? הרי ישנם בעולמנו אנשים אכזרים שאין להם רחמים על אחרים. גם לבעלי חיים אין רחמים על בני מינם (חתול לא חש רחמים על חתול שנדרס על הכביש). רחמים הם משהו מיוחד שניתן בלב האדם מאת אלוקים - הוא אבי כל הרחמים, וכל הרחמים מגיעים רק ממנו יתברך, וליהודים נתן רחמים מרובים! הוא הנקרא בלשון חז"ל בשם "רחמנא", המרחם, ובתורה נאמר עליו "ארך אפים ורב חסד". אף עמו ישראל נקראים "ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים".

מכאן עלינו ללמוד שהוא יתברך ודאי הרבה יותר רחמן מאיתנו, שהרי הוא מקור כל הרחמים, ורק בזכותו אנו מסוגלים לרחם. 

כל אכזריות או קושי לב שעשוי אדם לייחס חלילה לבורא - נובע רק מחוסר ידיעה על מעשיו, כי העולם הזה נסתר ולא מובן, חלק קטן מגלגולים רבים שאת תחילתם ואת סופם איננו יודעים. כשנגיע לעולם הבא, לעולם הנשמות, ונראה את העולם האמיתי, נבין שהוא יתברך אכן רחום וחנון יותר מכל אדם, ויותר מכל מה שיכולנו לשער.

   עלינו להאמין שהקב"ה שהוא רחום וחנון, אשר נתן לנו את היכולת לרחם, הוא ודאי יודע כל מה שאנו יודעים, ומבין כל מה שאנו מבינים, והוא מרחם יותר ממה שאנו מרחמים, כי הוא אבי כל הרחמים, ורק ממנו כל הרחמים שלנו מגיעים. ואם בכל זאת פעל בעולמו כפי שפעל, עלינו לבטוח שזו היתה הברירה היחידה, ולא לשכוח לרגע שהעולם הזה הוא זמני, והיעד האמיתי של הנשמות היא העולם הבא.

אנשים בעולם הזה דומים לילדים קטנים שרוצים עוד ועוד סוכריות וממתקים, וגם אם יסבירו להם במשך שעות שזה הורס את השיניים, שזה מזיק לבריאות, שהם יפתחו תאווה לאוכל ויהיו אנשים שמנים, הילדים לא יקשיבו, וימשיכו לדרוש ולדרוש. כך גם אנו בעולם הזה דורשים חומריות, ולא מבינים שיום אחד נביט על הדברים אחרת מן העולם הבא, בתור נשמות, ואז גם נראה את גודל טעויותינו. הקב"ה מתנהג איתנו בצורה הטובה ביותר בשבילנו, גם אם לעיתים זה נראה לנו כאילו הוא לא מתחשב בנו, הרי הוא נוהג כאב אוהב כלפי ילדיו, וכמו כל אב אוהב, הוא עושה את הטוב ביותר עבור ילדיו גם כשאינם מבינים זאת.

אני חושב שהחוברת שיחה גורלית תוכל לעזור לך מאוד, כאשר תבין באמצעותה לא רק את שאלת הסבל, אלא גם מהי בכלל המטרה למענה אלוקים ברא אותנו. לקריאת החוברת, חפשי בגוגל את המילים "שיחה גורלית".

בברכה,

דניאל בלס