תשובה, תעניות ותחליפים לתעניות.

שלום וברכה

תהיה סמוך ובטוח באותם צדיקים ענקי הרוח אשר ראו לנכון כי התיקון בימינו אינו על ידי תעניות המחלישים את הגוף ומפריעים מלימוד התורה. אלא בדברים אחרים. ולכל דור יש צדיקים מורי הדרך המיוחד לאותו דור. ואעתיק לך מדברי מרן הבעל שם טוב הקדוש זכותו יגן עלינו בעניין הזה:


והשיב להם הבעל שם טוב: "דעתי בזה, שיראה אדם להמשיך על עצמו שלשה דברים הללו היינו אהבת השם יתברך, ואהבת ישראל, ואהבת התורה, ואין צריך לעשות סיגופים".
(בוצינא דנהורא דף יז, ספר בעל שם טוב על התורה - פרשת משפטים).

וכתב אחד מתלמידי הבעל שם טוב בספרו יושר דברי אמת (אות מ) בזה הלשון:


"ולדעתי כפי מה שהבנתי מדעת הקדושים אשר בארץ הנזכרים לעיל, אשר בדור הזה אשר גבר חלישות הכח, ואם נתענה נחלש ולא נוכל להתפלל ולא ללמוד, בודאי טוב להניח מזה, רק הפעולה שעושה בתענית צריך לפעול בלא תענית".

"והנה פעולת התענית הוא כמה ענינים, א. אז יוכל להיות החרטה כראוי, ב. שבירת הלב וכוחות הגוף הבא מסיטרא אחרא, ג. שבירת התאוה, ד.הכניעה, ה. התגברות אש הטבעי, כמו שאמר הכתוב (במדבר לא כג) כל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש וטהר, וכמו שכתוב בראשית חכמה שער התשובה (פרק ד´), ועוד ענינים".

"אבל כל זה יכול להיות בלא תענית, כי אם תרצה להכריח לבך וכוחות אבריך להתפלל בכוונה זכה, שזהו נקרא עבודה (תענית ב ע"א), כמו שכתוב בסידור שערי שמים שלזה נקרא תפלה עבודה, שזהו עבודה גדולה לכבוש המחשבה הטרודה בעסקי העולם ולהביאה לשעבוד הכוונה לכוון המלות של תפלה, בודאי לזה צריך כוח גדול, וזה מחליש כל האברים, ואז כשהשי"ת יזכה אותך ויעזרוך להתפלל לפעמים בכוונה רצויה, בודאי תתחרט חרטה גדולה על כל חטאתך, ויושבר גופך ותאוותך, ותיכנע, ואש ההתלהבות המאמצת את הלב לתפלה, היא מטהרת במקום אש התענית".

וישנם שני דברים חילופיים לעניין התעניות, שגילו צדיקי הדורות, מלבד עניין ההכנעה בתפילה הנ"ל.

הדבר הראשון ביאר הגאון הקדוש בעל התניא והשולחן ערוך, אחרי שביאר כל עניין הכפרה השלימה על ידי התשובה ולשם מה נדרש עוד עניין התעניות אחרי זה, וזה לשונו באגרת התשובה:


"ואפי´ מי שעבר על דברים שעונשם כריתות ומיתות בית דין שגמר כפרתו היא על ידי יסורים. היינו שהקב"ה מביא עליו יסורים, והיינו כשתשובתו רצויה לפניו ית´ בשובו אל ה´ בכל לבו ונפשו מאהבה אזי באיתערותא דלתתא וכמים הפנים וכו´ אתערותא דלעילא לעורר האהבה וחסד ה´ למרק עונו ביסורים בעולם הזה, וכמו שכתוב כי את אשר יאהב ה´ יוכיח וכו´. ולכן לא הזכירו הרמב"ם והסמ"ג שום תענית כלל במצות התשובה אף בכריתות ומיתות בי"ד. רק הוידוי ובקשת מחילה כמו שכתוב בתורה והתודו את חטאתם".


"אך כל זה לענין כפרה ומחילת העון שנמחל לו לגמרי מה שעבר על מצות המלך כשעשה תשובה שלימה, ואין מזכירים לו דבר וחצי דבר ביום הדין לעונשו על זה חס ושלום בעולם הבא, ונפטר לגמרי מן הדין בעולם הבא, אמנם שיהיה לרצון לפני ה´ ומרוצה וחביב לפניו יתברך כקודם החטא להיות נחת רוח לקונו מעבודתו. היה צריך להביא קרבן עולה אפי´ על ביטול מצוות עשה קלה שאין בה כרת ומיתת בי"ד".

"ועכשיו שאין לנו קרבן להפיק רצון מה´, התענית הוא במקום קרבן, כמו שאמרו בגמרא שיהא מיעוט חלבי ודמי שנתמעט כאלו הקרבתי לפניך וכו´. ולכן מצינו בכמה תנאים ואמוראים שעל דבר קל היו מתענים תעניות הרבה מאוד כמו רבי אלעזר בן עזריה שהיה מתיר שתהא פרה יוצאה ברצועה שבין קרניה בשבת וחכמים אוסרים ופעם אחת יצאה כן פרתו של שכנתו ולא מיחה בה והושחרו שיניו מפני הצומות על שלא קיים דברי חביריו. וכן רבי יהושע שאמר בושני מדבריכם בית שמאי והושחרו שיניו מפני הצומות. ורב הונא פעם אחת נתהפכה לו רצועה של תפילין והתענה ארבעים צומות. וכהנה רבות".

"ועל יסוד זה לימד האריז"ל לתלמידיו ע"פ חכמת האמת מספר הצומות לכמה עונות וחטאים אף שאין בהן כרת ולא מיתה בידי שמים כמו על הכעס 151 תעניות וכו´. ואפי´ על איסור דרבנן כמו סתם יינם יתענה 73 תעניות וכו´ וכן על ביטול מצוה דרבנן כמו תפלה יתענה 61 תעניות וכו´, ודרך כלל סוד התענית היא סגולה נפלאה להתגלות רצון העליון ב"ה כמו הקרבן שנאמר בו ריח ניחוח להשם".

"אכן כל זה באדם חזק ובריא שאין ריבוי הצומות מזיק לו כלל לבריאות גופו וכמו בדורות הראשונים. אבל מי שריבוי הצומות מזיק לו שאפשר שיוכל לבא לידי חולי או מיחוש ח"ו כמו בדורותינו אלה. אסור לו להרבות בתעניות אפי´ על כריתות ומיתות בי"ד ומכל שכן על מצוות עשה ומצוות לא תעשה שאין בהן כרת. אלא כפי אשר ישער בנפשו שבודאי לא יזיק לו כלל. כי אפילו בדורות הראשונים בימי תנאים ואמוראים לא היו מתענים אלא הבריאים, שמי שאינו יכול לסבול ומתענה נקרא חוטא בגמ´ פרק ג מסכת תענית. הלכות אברהם המגן שכתב עושרו יוסיף והעשיר ש?ח], 40 [בערך ג?פ 18 ערך של יום בעד הפוסקים שכתבו וכמו פרוק?. בצדקה וחטאך>
"ולפי שמספר הצומות המוזכרים בתקוני תשובה הנ"ל רבו במאוד מאוד, לכן נהגו עכשיו כל החרדים לדבר ה´ להרבות מאד מאד בצדקה. מחמת חלישות הדור דלא מצו לצעורי נפשם כולי האי".עד כאן לשונו.

 
עוד עצה אחרת יש במקום תעניות, והיא ההרגל לטבול במקוה טהרה, וכפי שכתוב בספרי תלמידי הבעל שם טוב בספריהם:

(כתר שם טוב דף כ"א ע"ב).

והרב רבי משה מזוועהיל ז"ל אמר בשם אביו הרבי יחיאל מעכל מזלאטשוב זצ"ל ששמע מפה קדוש הבעש"ט ז"ל שאמר בזה הלשון, עכ"ל.

ולהשלמת היריעה ראה גם מה שכתבתי בס"ד כאן, דברים נכונים מאוד:<בהצלחה - מנשה ישראל