הלכות ומנהגים
2 מהותיות
- כ"ה אדר א' התשע"ד
שאלה
שלום וברכה ! שאלה א" כמדומני באחד מספרי ההלכה של הרב עובדיה ראיתי הלכה המשתמע מימנה(אני אולי לא מדייק) שהשולחים יד בנפשם(המתאבדים) בדורות הללו אין להם דין של מתאבדים וכל מה שכרוך בכך משום שלרוב זה נובע כביכול ממחלות נפשיות למיניהם ועל כן כביכול המחלה היא שהכריעה אותם. האם זה נכון כעקרון או חל במקרים ספציפיים? והאם גם בבית דין של מעלה מתייחסים לפסיקה זו באופן שגדולי הדור פוסקים? שאלה ב" בעניין ´המשפט´ של השם בעולם אם מגלגלים חובה לידי חייב , והקב´ה כביכול מעליל עלילה בכדי שיהיה מוצדק לפרוע מהאדם ובמקביל קיימים בשל מטבע זה של משפט יהודים רבים שבגלל עלילה או חובה קודמת רחוקים מרחק רב מעולם היהדות והמצוות כיצד חז´ל מיישבים את הדרך שניתן לשפוט מי שהוא בחזקת ´תינוק שנשבה´ וכי ייתכן שהוחלט לפרוע שכרו בעולם הזה? שלא מדעתושכן אם היה מבין ונחשף לאמת המוחלטת בודאי היה זונח חיי שעה בכדי לזכות בחיי נצח. תודה עמיחי כהן ושבת שלום
תשובה
שלום רב!
שאלות טובות;
לדעתי, אין כאן עקרון, רק קביעה וסברא על פי הרוב בימינו, וכל עניין לגופו.
ודאי הבית דין של מעלה נוהג כפי פסק בית דין של מטה.
הכלל הוא שהצור - תמים פעלו - כי כל דרכיו משפט - א-ל אמונה - ואין עוול - צדיק וישר הוא.
מסתבר שבימינו התשובה היא קרובה, ורובם מכירים אפשרות של התחזקות והשתפרות במעשים ובהנהגה, והתירוצים די קלושים וחלשים.
ברכה והצלחה;
יעקב משה
מתחזקים ומתחזקות, רוצים להתייעץ עם רבני הידברות? שלחו מייל אל tamir@htv.co.il או מלאו פרטים כאן, ונחזור אליכם בהקדם >>
