כללי - שאל את הרב

מה שם בת יפתח, ומה כל העומק של הסיפור

כ"ה אדר א' התשע"ד | 25.02.14 13:22

שאלה

בתיאור המעשה בספר שופטים לא צוין שם בת יפתח, ומה עלה בגורלה. אבקש פרטים. תודה

תשובה

שלום וברכה

רבותינו נחלקו מה עלה בגורלה של בת יפתח, יש אומרים [הפרשנים לפי הפשט] שהנדר היה על תנאי שאם היוצא לקראת יפתח יהיה ממין האדם שאי אפשר להקריב קורבן, יהיה פירוש הנדר של יפתח `והעליתיהו עולה לה" שתהיה פרושה ומבודדת מאנשים ותהיה מיוחדת לעבודת הש"י לבד, וכך אכן עשה לה, שבנה לה בית רחוק מהישוב, והכניס אותה לשם והיתה שם פרושה מבני אדם ומדרכי העולם והיה חק בישראל כי משנה לשנה היו הולכות אליה בנות ישראל. וכמו שהביאו בפי` הרד"ק והרלב"ג בשופטים פרק יא.

וי"א שהפירוש בכתובים כפשוטה שיפתח הקריב אותה לקורבן לה`, וכן דעת חז"ל בתלמוד ובמדרשים, וכן אמרו במס` תענית פרק ראשון (דף ד` ע"א) על מה שאמר ירמיה, כשראה ירמיה את אנשי דורו ששוחטין את בניהם ומעלין להם על גבי המזבח היה מוחה בידן, והיו אומרין לו והלא יפתח העלה בתו על גבי במה, והלא מישע מלך מואב העלה בנו על החומה, ולמדנו מאברהם שעקד בנו על גבי המזבח, משיבה רוה"ק ואומרת הלא זה אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי (ירמיה י"ט) אשר לא צויתי זה בנו של מישע מלך מואב דכתיב ויקח את בנו הבכור אשר ימלוך תחתיו ויעלהו לעולה על החומה (מ"ב ג`) ולא דברתי זו בתו של יפתח ולא עלתה על לבי זה יצחק בן אברהם.

ואכן היתה שם שרשרת טעויות שהביאה לתוצאה הטרגית של הקרבתה לקורבן בניגוד לדעת ההלכה, ושורש הטעות ביאר הרמב"ן (ויקרא פרק כז פסוק כט) ראה שם. והבן איש חי בספרו אמרי בינה נוקט בדרך ממוצעת בין הפירושים, שלא שחט יפתח את בתו בידיו, אלא מתוך שפרשה עצמה מהעולם, החלה להתענות ומיעוט חלבה ודמה לעולה לה`, עד שמתה בקיצור שנים, וזה כוונת חז"ל שהעלה אותה לעולה, דהיינו שגרם לה מיעוט חלב ודם החשוב לפני ה` כעולה כמו שאומרים בתפילה שאחרי התענית. וזה לשון המדרש תנחומא (פרשת בחוקותי):

איש כי יפליא נדר בערכך נפשות, זש"ה פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם (משלי יא) אם יהיה אדם צדיק ואע"פ שהוא צדיק ואינו עוסק בתורה אין בידו כלום, אלא פרי צדיק עץ חיים זו תורה שמתוך שהוא בן תורה הוא למד האיך לוקח נפשות שנאמר ולוקח נפשות חכם, שאם ידור לערוך נפשות הוא למד מן התורה היאך עושה ואם אין בידו תורה אין בידו כלום, כן את מוצא ביפתח הגלעדי מפני שלא היה בן תורה אבד את בתו, אימתי בשעה שנלחם עם בני עמון ונדר באותה שעה שנא` (שופטים יא) וידר יפתח נדר וגו` והיה היוצא וגו` והיה לה` והעליתיהו עולה באותה שעה היה עליו כעס מן הקב"ה אמר אילו יצא מביתו כלב או חזיר או גמל היה מקריב אותו לפני לכך זימן לו בתו,

כ"כ למה כדי שילמדו כל הנודרים הלכות נדרים וקונמות שלא לנהוג טעות בנדרים, והנה בתו יוצאת לקראתו ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר אהה בתי וגו`, ואנכי פציתי פי אל ה` ולא אוכל לשוב, והלא פנחס היה שם והוא אומר לא אוכל לשוב, אלא פנחס אמר אני כהן גדול בן כ"ג ואיך אלך אצל עם הארץ, יפתח אמר אני ראש שופטי ישראל ראש הקצינים אשפיל עצמי ואלך אצל הדיוט, מבין שניהם יצא הדבר שנאבדה אותה עלמה מישראל, ושניהם נתחייבו בדמיה, פנחס נסתלקה ממנו רוח הקדש [שבעים ושניים שנה, ובכל זמן זה ניטלה כהונה מפינחס, שנאמר הצרי אין בגלעד אם רופא אין שם (ירמיה ח`)]. יפתח נתפזרו עצמותיו [שנחלה והיו אבריו נושרים ונקבר במקומות הרבה] שכן כתיב ויקבר בערי גלעד", עד כאן.

[והנה בוודאי אין הכוונה בפשיטות שהרי אפי` קל שבקלים לא יהיה גאות למול עיניו כ"כ במקום פיקוח נפש של בתו, ועוד שהיתה יחידה לו, וכ"ש יפתח שהיה גדול דורו, וזכה לרוח מעין רוח נבואה, ואף שכלפי משה ואהרן ושמואל נחשב בקל, אינו קל במושגים שלנו, אנו היינו נשרפים ובטלים למול גדולת משה ואהרן והוא נמנה עמהם בנשימה אחת, אלא ביארו בספרים הקדושים כי יפתח עשה חשבון שאילו היה לנדר שלו הפרה, הרי שבוודאי היה בא פינחס מעצמו להפר נדרו או להגיד לו שאין חלות לנדר כזה, והוא סבר שהנדר היה על דעת רבים ובעת צרה ואין להתיר נדר כזה ומה לו ללכת בחינם לפינחס, ואילו פינחס סבר שאם יפתח רוצה להתיר נדרו בוודאי היה בא, וא"כ כנראה שהוא רוצה בכך ואיך יוכל לעורר לו שישאל על נדרו, אולם בנבכי הנפש מאשימים אותם שבמקום פיקוח נפש כזה אין סומכין על היושר של הזולת, שבוודאי היה הלה מתעורר מאליו, וכו`, ועל כך נענשו כל כך מר.

ואכן היו כאן שרשרת של טעיות ראשית שאין חלות לזה בעולם, ושנית שאפשר להתיר, וכו`, וכו`, אלא שלפי המבואר במדרש היה בזה טעם לכך שלא האיר הקב"ה את עיניהם על דברים פשוטים כמו אלו, בגין החטא של יפתח בשחיטת בני אפרים שכנראה כבר היה לפני שהוציא את בתו לשחיטה.

וז"ל המדרש בהמשך: כיון שבקש לקרבה היתה בוכה לפניו אמרה לו בתו אבי יצאתי לקראתך בשמחה ואתה שוחט אותי שמא כתב הקב"ה בתורה שיהו ישראל מקריבין לפני הקב"ה נפשות אדם, אין כתיב בתורה אדם כי יקריב מכם קרבן לה` מן הבהמה (ויקרא א) מן הבהמה ולא מן בני אדם, אמר לה בתי נדרתי והיה היוצא אשר יצא והעליתיהו עולה, שמא כל הנודר יכול הוא שלא לשלם נדרו?, אמרה ליה והרי יעקב אבינו שנדר כל אשר תתן לי וגו` (בראשית כח) ונתן לו הקב"ה שנים עשר בנים, שמא הקריב להקב"ה אחד מהם?, כל הדברים האלה אמרה לו ולא שמע לה.

כיון שראתה שלא שמע לה אמרה לו הניחני וארד אצל בית דין שמא ימצאו פתח לנדרך שנאמר (שופטים יא) הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וירדתי על ההרים וגו`, אמר רבי זכריה וכי יש אדם יורד על ההרים והלא בני אדם עולים להרים, מהו וירדתי על ההרים אלו סנהדרין כמה שנא` (מיכה ו) שמעו הרים את ריב ה`, הלכה אצלם ולא מצאו פתח ליפתח ולהתיר לו את נדרו בעון אותן ששחט משבט אפרים, ועליו הוא אומר (משלי כח) גבר רש ועושק דלים מטר סוחף ואין להם, גבר רש ועושק דלים זה יפתח שהיה רש בתורה כגרופו של שקמה שהיה עושק את הדלים שנאמר (שופטים יב) ויאמרו לו אמר נא שבולת ויאמר סבלת ולא יבין לדבר כן, והיה שוחטן לפיכך מטר סוחף ואין לחם שהיה לו מי שיתיר את נדרו אלא ואין לחם שהעלים הקב"ה מהם את ההלכה שלא ימצאו פתחו להתיר לו את נדרו, עלה ושחטה, ורוח הקדש צווחת נפשות הייתי רוצה שתקריב לפני אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי (ירמיה ז) אשר לא צויתי לאברהם שישחוט את בנו אלא אמרתי לו אל תשלח ידך להודיע לכל האומות חיבתו של אברהם שלא חשך את יחידו ממני לעשות רצון בוראו, ולא דברתי ליפתח להקריב את בתו".

ולפיכך היה יפתח צריך לתיקון גדול על המעשה אשר עשה: וכבר כתב בספר חסידים - סימן תרמה, שאף שתמימות הוא דבר גדול מאוד אצל צדיקים מ"מ לא כן בענינינו, וז"ל: "אדם שמחשב לעשות מצוה, והיא אינה מצוה אלא עבירה, ועשאה כי לא היה לו ממי לשאול, מקבל שכר כבנות לוט, אבל אם היה לו ממי לשאול ולא שאל, נענש, כעוזא, וכיפתח שלא רצה לשאול על נדרו לפנחס, להציל בתו". ולפיכך הוצרך לתקן על ידי גלגולים שונים.

גלגול אופן א (הרמ"ע מפאנו - ספר גלגולי נשמות - אות ב) שבת יפתח היא אשת חם, שנתעברה מבני אלוהים בזנות לפני המבול ונשאה את סיחון אחי עוג ברחמה, דאם לא כן איך ניצול מהמבול, דהא עוג רחב על התיבה, ולכן שימש חם בתיבה כדי לכסות על זנותה עם בני אלקים, ועתה בבואה בגלגול הזה לתיקונה עברו צרות רבות עליה, ולכן כדי לתקנה נתקרבה על ידי אביה, לדעת האומרים דנשחטה.

ושוב באה בגלגול של בתו של רבי חנינא בן תרדיון שהוא היה גלגול יפתח, ונשרף על קידוש ה` לתקן מה שעשה בזמן יפתח, וגם אז היה הוגה את ה` באותיותיו, ע"ד שנאמר ביפתח ואנכי פציתי פי אל ה` ולא אוכל לשוב, והבת ניצולה כי כבר נתקנה בעבר בתיקונה בשחיטתה, וכשנתנוה לאותה הבת של רבי חנינא בן תרדיון בקובה של זונות שמרה את עצמה שלא לחטוא בזנות כאשר עשתה מקודם בגלגול אשת חם וכמסופר בתלמוד, שהציל אותצה רבי מאיר שהיה גיסה, כשראה אותה שהיא כשירה, שרבי מאיר נסה אותה אם היא מחזיקה עצמה בטהרתה. ואשתו של רבי חנינא בן תרדיון נמסרה להריגה, על שלא מיחתה בו, על שהוגה רבי חנינא בן תרדיון את שם השם באותיותיו, והיה היתה גם אשתו שלו בעודו יפתח, וכמו שלא מיחתה אז להקריב את הבת, גם עתה לא מיחתה על הגייתו את השם.

גלגול אופן ב בחומת אנ"ך של מרן החיד"א הביא בשם ספר הליקוטים להאר"י ז"ל, שיפתח היה ניצוץ זמרי ובתו ניצוץ כזבי, ולפי שבראשונה מת על ידי שהיא הכשילתו באו כאן שנית שתיהרג היא על ידו, והחיד"א פי` בזה מה שאמר לה הכרע הכרעתני, כפל לשון, שחבת בדמי כשנהרגתי ע"י פינחס, הכרעתני בגלגול זה שאענש על ידך בנישול אברים. וראה מפעלות תמים דעים שזה פינחס האיש אשר קינא לאלוקיו וכאשר נעלמה הלכה מעדת ישראל קם ויהרוג את כזבי וזמרי, ועל כך זכה לברית כהונת עולם, והנה עתה בא שנית לידם, ועכשיו נעלמה הלכה זאת מידו, ואבד המתנה לתקופה על שלא הצילה משחיטה.

וראיתי בספר דבש לפי (מערכת פ אות ז) להרב החיד"א, דבר נפלא לפי זה בכוונת חז"ל שאמר יפתח: "אני ראש קציני ישראל ואני הולך לי אצל פנחס", דהיינו שאני גלגול זמרי שהיה נשיא ישראל ולא די לי שהרגני פינחס עוד אני הולך ומשפיל עצמי לפניו לבקש היתר לנדרי, ופינחס שידע שורש העניין היה לו לילך לתקנם כמו שתיקנם בהריגתם בגלגול הקודם. והאיך מתקשרים שני ענינים אלה ביחד, חשבתי על דרך זה, שלפי תורת הגלגולים מהאריז"ל הרי שזמרי וכזבי הן הן דינה ושכם בן חמור, כמו שכתוב בכתבי האריז"ל והביאו בספר עבודת ישראל (פרשת פנחס) וז"ל: כתוב בכתבים כי זמרי היה גלגול שכם בן חמור. וכזבי גלגול דינה. כי בדין של מעלה טען שכם בגלגול הראשון, הואיל ויצאתי מחמור ערל וטמא לכן לא כבשתי את יצרי. וגם אין תימה מדינה בת יעקב שהיא החזיקה בצדקתה, הואיל והיא מזרע ישראל. לכך הראו לו הסדר בהיפוכו ונתגלגל בזמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני, ואף על פי כן טימא הברית, והיא לא רצתה בזה, כדאיתא במד"ר (במ"ר כ) שתפסה בבלוריתה בעל כרחה עי"ש.

וכתב האריז"ל והביאו באור החיים הק` שרבי חנינא בן תרדיון היה ניצוצו נבלע בקליפת שכם ונגאל תחילה על ידי דינה, ונרמז בכתוב שאמר שכם בן חמור לבני יעקב, (בראשית לד כא] "וְהָאָרֶץ הִנֵּה רַחֲבַ"ת יָדַיִם, רחב"ת ראשי תיבות רבי חנינא בן תרדיון, שהיה ניצוץ הקדוש שלו טמון בשכם בן חמור, ולכן נדבקה נפשה של דינה בגוי הטמא הזה כי הרגישה שיש בו ניצוץ קדוש, והן הן דברי האריז"ל שזמרי שהוא שכם בא אח"כ בגלגול ביפתח, והן משלימים את דברי הרמ"ע מפאנו שאחר כך בא יפתח בגלגול ברחב"ת. וכך דינה היא כזבי, ושוב באה בבת יפתח, ושוב באה בבתו של רחב"ת. פלא פלאים. והכל הולך למקום אחד. וככל הידוע לי, לא נתפרש מה היתה שמה של בת יפתח בגלגול ההוא.

בהצלחה - מנשה ישראל

דרגו את השאלה:

ממוצע 4.4 (103 מדרגים)

כותרות מומלצות

הנקראים ביותר