למה אז היו מיד מקבלים עונשים על מעשיהם הרעים והיום בדורנו זה ממש לא ככה?

שלום וברכה

אעתיק את דברי האור החיים הקדוש על בראשית פרק ו פסוק ג (ג) ויאמר ה` לא ידון רוחי וגו` מקרא זה צריך מגיד ורבותינו ז"ל (ב"ר כו ו) דרשו בו הרבה דרשות, אבל פשט הכתוב לא נודע ונראה שיכוון לומר להיות שהיה ה` מתנהג עם ברואיו להוכיח ולהתדיין עמהם בנגלה ויאמר ה` אל הנחש ואל האשה אמר וגו` ולאדם אמר וגו`, ויאמר ה` אל קין למה וגו` ויאמר ה` אי הבל וגו`, וכאשר הגדילו להתעיב אמר ה` לא ידון עוד לעולם רוחי באדם פנים בפנים להשפט עמו יחד, ופירוש רוחי היא שכינתו יתברך שלא יהיה עוד נחשב האדם להדרגה זו:

ותמצא כי כפי מעשיו מרחיק הדרגתו מטה מטה, שבתחילה היה ה` מוכיח לאדם על פניו ונמצאים הנבראים כולם במדרגת נביאים, ויהי כי החל האדם פירוש נתחלל או נעשה חולין הובדל מהדרגת נביא, ובהמשך הזמן הניצנים נראו בארץ הם הצדיקים שהחזירו העטרה ליושנה, ומשחרב ד המעון נסתם חזון (ב"ב יב) ונשארה בחינת רוח הקודש, וכשנסתתמו עיני ישראל אין אתנו משיג ריח הקודש ה ואין צריך לומר רוח הקודש, וזו היא צרת בית ישראל שאין למעלה ממנה הצמאים להריח ריח אבינו שבשמים ותחי רוחינו, ותחילת קללה זו התחילה מדור המבול ו, ונתן ה` טעם לדבר זה בשגם הוא בשר פירוש בשביל שהוסיף להתעיב בתיעוב מוסרח בעון הניאוף הוא בשר כאמור בענין, וה` שונא זימה ומאס מדבר אליו:

בברכה - בנימין שמואלי