"נשים דעתן קלה" ו"בינה יתירה ניתנה לנשים" - מדוע אין כאן סתירה?

שלום רב,

שאלה טובה, ויש בזה כמה הסברים:

א. הריטב"א במסכת נדה (דף מה עמוד ב) הסביר, שמה שכתוב שהקב"ה נתן בינה יתירה לאישה יתר מאשר לאיש, הכוונה שההבנה של האישה ממהרת לבוא אצל האישה בגיל יותר מוקדם מאשר האיש, ולא שיש לה יותר הבנה מהאיש. וכתב שמוכרחים לומר כך כדי שלא יהיה סתירה מדברי חז"ל שאומרים שנשים דעתן קלה. ע"ש. וכן מבואר בתוספות הרא"ש בנדה שם. וכן תירצו היפה תאר והעץ יוסף על המדרש (בראשית רבה פרשה יח פסקה א) ובספר בניהו בנדה שם.

ב. בעיון יעקב בנדה שם תירץ, שקודם שנתקללה האישה נתן בה בינה יתירה. אולם אחר שחטאה ואין אדם חוטא עד שנכנס בו רוח שטות נלקח ממנה הבינה. יעויין שם בדבריו.

ג. התורה תמימה (בראשית פרק ב אות מט) כתב שאין כאן סתירה, יען שכשרונות הבינה והדעת שונים הם, כי הדעת היא הבאה במושכל ראשון, ובינה היא חריצות השכל הבאה לאחר התבוננות. ע"ש. וכן ראה עוד בתורה תמימה (דברים פרק יא אות מח). ע"ש.

בברכה,

הלל מאירס