האם מותר לא להתפלל אם אני לא מרגיש מוכן?

אני שואל כאדם חרדי שמקפיד על שלש תפילות ביום. אבל יש לי בעיות נפשיות שמפריעות לי להתרכז בפרט בתפילה שצריכה כוונה והתחברות והתבוננות לפני מי אתם עומדים. אני בקלות מאבד את הריכוז, וכך אני מוצא עצמי לפעמים סתם מדקלם מילים ואני אפילו לא יודע איפה בדיוק באיזה קטע אני אוחז כמו אחד שמדבר מתוך חלום. זה גורם לי צער ועגמ"נ ולפעמים אני חושב שעדיף כבר במצב כזה לא להתפלל, כיוון שאני גם חושש להוצאת ש"ש לבטלה, כי בעיקרון לפי ההלכה אם הדעת לא מיושבת אסור להתפלל. אשמח מאוד לקבל הדרכה. אני לפעמים מדלג על תפילות מתוך הבנה שהקב"ה יודע שזה לא בא מתוך כעס או רצון לעבור עבירה אלא פשוט שאני מרגיש עול כבד מדי לדקלם מילים שעה שלימה מבלי להצליח לכוון.