מהי ההשתדלות שהאדם צריך, ואיך יודע שעשה את ההשתדלות?

לכבוד השואלת, 

סליחה על האיחור בתשובה. 

מבואר בספר חובות הלבבות בשער הבטחון, שחייב אדם לעשות "השתדלות" - היינו להיות פרואקטיבי לגבי השגת מזונותיו.

ואע"פ שהעיקר אצלינו שכל מזונותיו של אדם מן השמים, מ"מ חייב אדם לעשות את ה"כלי" כדי לקבל השפעות אלו, על ידי שיעסוק בעניני עולם לשיוכל לתלות שהפרנסה הגיע אליו מאיזו סיבה גשמית. אחד מן הטעמים לזה, כדי שתשאר האפשרות של "בחירה חופשית" בעולם (כלומר, שמי שאינו מאמין יוכל לומר שהלה העשיר  בשביל שהוא עשה פעולה זו וזו ולא מפני שההשפעה כבר היתה קצובה לו באופן רוחני מן השמים). 

ושיעור ההשתדלות הוא כנ"ל שצריכים לעשות מספיק שיהא באפשרי לכל רואה לתלות את התוצאה לכמות ההשתדלות באופן סביר. וכגון, אי אפשר לומר שאדם ירויח פרנסה שלימה אפילו כשעובד רק חצי יום, ושזהו מספיק לפי  שאילו היה נס והיו מזדמנים לו קלינטים כל רגע ורגע מן החצי יום, היה מרויח אותו הסכום. כי אז אין זה נעשה בדרך "סביר", אלא בדרך נס . 

ומי שאינו בטוח כמה השיעור של מה ש"סביר", יראה לעשות כל כך השתדלות כמו בן אדם שאינו בוטח בהשם רח"ל; כי ההשתדלות שלו בטוח שנעשה באופן כזה אשר סביר לו שכל הסכום שהוא רוצה יכול להיכנס על ידי כמות עבודתו, כיון שאין הוא מאמין ובוטח על מי שהוא מלמעלה שישפיע לו פרנסתו. ומעבר לכמות זו אין צריך להוסיף בהשתדלות.

בברכה,

רב נחום