חומש, הלכה, עשיית תשובה

לכבוד השואל, 

1) הכלל הוא "עם נבר תתבר, ועם עקש תתפל"  (שמואל ב כב כז) . 

לכן יעקב אבינו ע"ה לא היה יכול ללכת בישרות כשמעורב עשו בנושא, כי בקלות עשו היה יכול להכחיש את מכירת הבכורה  בפני אביו, ואצל אביו היה לעשו  עדיין באותו זמן "חזקת כשרות", ומסתבר שיצחק היה מאמין לו. 

2) הכלי צריך טבילה כדי להשתמש בו למאכלים. 

3) קבלה להבא חייב להיות באופן ש"יודע תעלומות יעיד עליו שלא יחזור לזה עוד" (הרמב"ם). 

לכן חייב החרטה להיות אמיתית. 

וזה, רק על ידי שיבין הטיב בדעתו את בחינת ה"מיתה" שהמדבר לשון הרע גורם לזה שדיבר עליו. וכמו שאמרו חז"ל שהמדבר לשון הרע הורג ג'. כי המדבר לשון הרע  ע"י דיבורו "הרג" את זה שדיבר עליו, כלומר את הערך שלו, בעיני השומע. ומעתה כבר לא יתנהג אליו השומע בכבוד כמו לפני כן. 

כי רק כאשר מתבונן בזה ומבין הטיב כמה רע המעשה שלו, אז באמת יפסיק, ולא יחזור לעשות את זה אחרי שנייה. 

בברכה, 

רב נחום