שמות עבודה זרה

רש"ר הירש במדבר פרשת בלק פרק כה פסוק ג 

 

היו "בעלים" שונים, כוחות שנחשבו אלים. היה "בעל צפן", אל חצות הלילה של המדבר (שמות יד, ב). לעומתו היה "בעל מעון" (להלן לב, יח), אל מעונות המגורים, והיה "בעל ברית" (שופטים ח, לג), אל ההתקשרות בין בני אדם. היה גם "בעל זבוב" (מלכים ב' א), כנראה אל הריקבון, והשוה "זבובי מות" (קהלת י, א), שהיו פונים אליו בעת מחלה ושואלים בו על חיים ומוות. והיה גם "בעל פעור", אלהי חוסר הבושה, שהיו פוערים בפניו בלא בושה את הצד הבהמי של האדם וכך היו עובדים אותו. משום כך אומר הושע (ט, י): "באו בעל - פעור וינזרו לבשת" - הם הקדישו עצמם לבושה. ("צמד" - ראה לעיל יט, טו). פולחן הפעור הוא הדגמה של אותו דרוויניזם החוגג את נצחונו כאשר האדם יורד לדרגת הבהמה, מתנצל את עדיו האלוהי ורואה את עצמו רק כ"בהמה" בדרגת התפתחות גבוהה: