זמני שקיעת החמה בהלכה

לכבוד השואל,

סליחה על האיחור בתשובה, ואקוה שזכית לסיים את לימוד כל ההלכות כפי שאיפת לבך הטובה. 

אציין כאן את דברי המשנה ברורה ואקוה שמתוכם תזכה להבין את מה שכתוב בספר ילקוט יוסף בהערה:

(מסימן רס"א ס"ק כ', כ"ג):

"דעת רבינו תם וסייעתו, דס"ל [שהוא סובר] דשתי שקיעות הן: מתחלה נכסית החמה מעינינו ושוקעת, והוא הנקרא תחלת השקיעה. [פירוש, זהו כאשר אנו רואים את השמש נכסה מעינינו].  ושוהה כדי ג' מילין ורביע מיל ועדיין יום הוא [כל מיל משוער ב18 דקות, ולכן 18* 3.25= 58.5 דקות אחרי שנכסה השמש מעינינו]. ומאז והלאה מתחיל השקיעה שניה - שאז מתחיל להשקע האור לגמרי - והוא נקרא "סוף השקיעה". ונמשך זמנה כדי שיעור מהלך ג' רבעי מיל [18*75.=13.5 דקות] שהוא אלף ות"ק אמות והוא בין השמשות.

ואח"כ יוצאין ג' כוכבים בינונים שהם סימן ללילה. ונמצא שלדעתו מתחלת השקיעה עד צאת הכוכבים היא ארבעת מילין [4*18=72 דקות].

 זה דעת רבינו תם וסייעתו.

  אבל הרבה מהראשונים ס"ל [סוברים] וגם הגר"א הסכים לשיטתם, דבין השמשות מתחיל תיכף אחר תחלת השקיעה, היינו משעה שהחמה נתכסה מעינינו ונמשך זמנו כדי ג' רבעי מיל  [18*75.= 13.5 דקות] ואח"כ בסמוך לו יוצאין הג' כוכבים בינונים והוא לילה מהתורה לכל דבר."

הרי שדעת השולחן ערוך הרא"ש והטור שהבאת - כשיטת רבינו תם; 

ודעת הגר"א  עפ"י הרשב"א והר"ן חולק,  ופוסק שזמן הלילה אינה 72 דקות אחרי שהשמש נכסה מעינינו, אלא 13.5 דקות 

אחרי שהשמש נכסה מעינינו.

בברכה ובהמשך הצלחה בלימודך החשוב, 

רב נחום

עוד על קביעת זמן שקיעת החמה, לחצו כאן