שלוש מאות מליון הרוגים בשלושה ימים זה...

בס"ד
 
שלום וברכה,
 

אמרו חז"ל בפירוש, שאין מקרא יוצא מידי פשוטו.

המדרשים לעומת זאת, לעיתים קרובות נועדו להביע רעיונות עמוקים יותר. למה הדבר דומה? לכך שמישהו יספר לך משל על שועל המדבר עם דג, ותאמר לו: "אבל שועלים אינם יכולים לדבר!", אך מובן שהכוונה במשל אינה לשועל, אלא לרעיון שהשועל מייצג. וכן הרבה מדרשים בחז"ל נועדו לייצג רעיונות עמוקים ונסתרים מאחורי משלים. וללא המפרשים איננו יכולים לדעת מתי היתה כוונתם כפשוטה ומתי הסתירו בדבריהם משל.

המהר"ל מפראג דרש הרבה מאוד מדרשים בחז"ל שלא לפי פשוטם. כך לדוגמה, המדרש האומר שמשה רבינו היה בגובה 5 מטר, אינו לפי פשוטו על פי מפרשים רבים, שהסבירו את כוונת חז"ל בגבהותו הרוחנית של משה בפני העם, וכיצד הרגישו כל מי שעמדו לפניו בדור המדבר. או המשל האומר שכל אשה במצרים ילדה 60 תינוקות בכל לידה, שגם דבר זה הסבירו שלא כפי פשוטו, אלא כרעיון שנועד להביע את גודל ההשתוממות של מספר בני ישראל הגודל בכמות אדירה תוך דורות ספורים. וכיוצא בהם.  

 

גם הרעיון שציטטת לקוח ממדרש. ומכיוון שהוא מדרש, איננו יכולים לדעת האם כוונתו כפשוטו או לאו. וכן אמרו חז"ל בפירוש, שאין לומדים הלכה מן המדרש. כי הרבה פעמים המדרש אינו מדבר לפי פשוטו.

 

ואין דבר זה דומה לטיעון ההיסטורי כלל, שהרי הטיעון ההיסטורי מבוסס על המקרא. והמקרא מתאר את האירועים בשפה היסטורית, ולא בדרך משל או אגדה:

שים לבך לעובדה בעוד שאר הדתות בעולם מתארות את סיפוריהן בלשון פשוטה ואגדית, ספר התורה מתעד את הנסים בשפה היסטוריוגרפית: כך שהתורה מספקת שמות, שושלות, גילאים, תאריכים, מקומות גיאוגרפים, גודל האוכלוסייה והתפלגותה, המלחמות והפלגים בעם. כתיבה היסטורית זו מוכיחה שהנסים המתוארים בה אכן התקבלו כהיסטוריה אמיתית מפי אבותינו, ולא בתור משל או אגדת עם. הנה דוגמה (שמות פרק יט):
"א בַּחֹדֶשׁ, הַשְּׁלִישִׁי, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי. ב וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים, וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי, וַיַּחֲנוּ, בַּמִּדְבָּר; וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר. ג וּמֹשֶׁה עָלָה, אֶל-הָאֱלֹהִים; וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה, מִן-הָהָר לֵאמֹר, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. ד אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם... יֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵךְ אֶל-הָעָם, וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר; וְכִבְּסוּ, שִׂמְלֹתָם. יא וְהָיוּ נְכֹנִים, לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי: כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי, יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל-הָעָם--עַל-הַר סִינָי."
הדתות האחרות מספרות את סיפוריהם כאגדות, ללא מתן פירוט היסטורי אמין, וככאלה הן לא יכולות לטעון טיעון היסטורי. כי בשביל לטעון טיעון היסטורי, יש לתעד את ההיסטוריה. ואת זאת התורה מספקת לנו. דברים אלה הם ללא ספק כפשוטם המילולי, כי הם אינם כתובים בצורת משל או אגדה שניתן לפרש.

 

קרא עוד על עיקרי האמונה בחוברת "שיחה גורלית" (חפש בגוגל).

 
בברכה,
דניאל בלס