שאול המלך הצדיק

שלום רב!

שאלות טובות מאוד;

תלמוד בבלי מסכת ברכות: ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב: כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו - מוחלין לו על כל עונותיו, שנאמר: למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם ה' אלהים.
 - דילמא צבור שאני?
 - אלא, מהכא: ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אתי, ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים נלחמים בי וה' סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלמות ואקראה לך להודיעני מה אעשה, ואילו אורים ותומים לא קאמר - משום דקטליה לנוב עיר הכהנים.
ומנין דאחילו ליה מן שמיא - שנאמר [ומחר] אתה ובניך עמי, ואמר רבי יוחנן: עמי - במחיצתי.
ורבנן אמרי, מהכא: והוקענום לה' בגבעת שאול בחיר ה', יצתה בת קול ואמרה: בחיר ה'.
הבושה היא תשובה.

ובתלמוד בבלי מסכת יומא:
וירב בנחל, אמר רבי מני: על עסקי נחל.
בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לשאול לך והכית את עמלק, אמר: ומה נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה, כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה!
ואם אדם חטא - בהמה מה חטאה?
ואם גדולים חטאו - קטנים מה חטאו?
יצאה בת קול ואמרה לו אל תהי צדיק הרבה.
ובשעה שאמר לו שאול לדואג סב אתה ופגע בכהנים, יצאה בת קול ואמרה לו אל תרשע הרבה.

הפסוק בשמואל: וְרוּחַ יְיָ סָרָה מֵעִם שָׁאוּל - וּבִעֲתַתּוּ רוּחַ רָעָה מֵאֵת יְיָ:
רד"ק: ובעתתו - בעתה אותו עד שלא הי' בדעתו:
אלשיך: אמר כי על ידי שמן המשחה הקדוש ההוא צלחה רוח ה' בדוד, הוא רוח אדר מלכות מן השמים, כאשר צלחה בשאול בהמשחו, ועתה כאשר הרוח ההוא צלחה בדוד, סרה משאול כי כבר הומלך דוד תחתיו, ועל ידי כן מצא מקום לחול עליו רוח רעה, וגם זה היה מאת ה', לבלתי ישים לבו לדרוש ולתור מה היתה לכת שמואל בית לחם, כי אם ככה היה עושה היה דוד ושמואל מסתכנים, על כן הוא יתברך שלח רוח רעה יבעתהו, שעל ידי כן לא ישית לב לדרוש ולתור על זה.
ומה גם כי אמרו לו עבדיו שתרופתו היא השמחה שיבקש לו מנגן, שעל ידי כן לא ישית לב לבקש דבר יעצב בהם, כי אם דבר ישמח בהם לדוץ דאבה:
מצודת ציון: ובעתהו - מל' בעתה וחרדה: רוח רעה - רוח מחריד ומרעיד:
מלבי"ם: רוח ה' הוא התעצמות שפע הרוחניות בענין אלהי אשר חל על כחותיו הנפשיות ותלבישהו רוח גבורה, ותמלאהו רוח חכמה ודעת ויראת ה', ואיש הזה גם כליו הבשריים נושאי הכחות הנפשיות יוכנו אל השפע הלז להיותם משכן הכבוד.
אמנם עת יוסר ממנו השפע בחטאו, וכליו יורקו מהרוחניות השוכן בם, ירגיש החסרון הזה וישתומם ויתבהל, ותחת רוח הנשגב ישכן בו רוח אחר שחוריי מלא בלהה ועצב דאגה ובעתה, וז"ש ובעתתו רוח רעה וכו':

ובתלמוד בבלי מסכת יומא: בן שנה שאול במלכו.
אמר רב הונא: כבן שנה, שלא טעם טעם חטא.
מתקיף לה רב נחמן בר יצחק: ואימא כבן שנה שמלוכלך בטיט ובצואה?
אחויאו ליה לרב נחמן סיוטא בחלמיה. רש"י: סיוטא - מלאכי פחד מבהילים אותו.
אמר: נעניתי לכם עצמות שאול בן קיש.
הדר חזא סיוטא בחלמיה.
אמר: נעניתי לכם עצמות שאול בן קיש מלך ישראל. ע"כ.
שאול נחשב בחיר השם, מלך ראשון לישראל, ואחד מגדולי האומה לדורותיה.

העמלקים אשר נשארו הספיקו בינתיים להתפזר לכל עבר, ולברוח ולהתחבא.

הפסוק אומר בשמואל: וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנֹשֵׂא כֵלָיו שְׁלֹף חַרְבְּךָ וְדָקְרֵנִי בָהּ - פֶּן יָבוֹאוּ הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה - וּדְקָרֻנִי - וְהִתְעַלְּלוּ בִי - וְלֹא אָבָה נֹשֵׂא כֵלָיו כִּי יָרֵא מְאֹד וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ:
ולכן היא אינה נחשבת כהתאבדות.

הצלחה וברכה;

יעקב משה