התמודדות באמונה בזמנים קשים

שלום כבוד הרב אני התחזקתי בזה שאני הולכת להתפלל בבית הכנסת, צנועה מקפידה על תפילות פרק שירה תפילה אחת ביום מקפידה גם כשאני חוזרת מותשת מהעבודה ודווקא כשהתחזקתי אני מרגישה שהכל תקוע אנשים שמקנאים מנסים להרוס לי ומצליחים מרגישה שהתפילות שלי חסומות ולא הולך לי בכלום בעקבות זאת אני מתפללת לא מתוך רגש איבדתי קצת אמונה וגם את האמונה שיהיה לי טוב מתישהו כי כל פעם שאני מקווה לטוב אני מתאכזבת כאילו ניגזר עליי להיות שרויה בצער כל הזמן . אני מאמינה שיש בורא לעולם והכל אבל איבדתי את ההתלהבות אין לי חשק לכלום פשוט לכלום , פעם הייתי מתבודדת ומדברת עם ה' ורואה ישועות . עכשיו אני מדברת והכל תקוע מרגישה שאין איזה ישועה. לא בזוגיות לא בפרנסה רק יש לי אויבים שמצערים אותי אני בוכה כל יום כמעט מבקשת מבורא עולם עזרה אבל לא קורה איזה משהו שישמח אותי אני לא רוצה לאבד אמונה למה המצב ככה דווקא כשהתחזקתי?ומה ניתן לעשות על מנת לא לאבד את האמונה? כי זה מה שאני הכי לא רוצה שיקרה... אשמח לקבל תשובה בהקדם, תודה מראש.