מהי ההגדרה של "צדיק"?

לכבוד השואלת, 

הגדרת התואר "צדיק" מבואר בספר תניא פרק א' שיש לה ב' משמעיות: א) לומר שהאדם "צדיק בדינו": כלומר, שכאשר ידונו אותו בשמים הוא יצא זכאי. וזהו פשטות המילה "צדיק" - שהוא עושה כל מה שמוטל עליו על פי התורה וההלכה, ולכן כאשר הקב"ה יבוא לדון אותו הוא יצא זכאי [מכיון שכל דיני הקב"ה מבוססים על היסוד של  "מידה כנגד מידה", וכפי מה שאדם עשה בשביל הקב"ה כך הוא יקבל בחזרה, אם כן, זה ששמר ועשה את כל מה שדרשו ממנו, הוא יקבל שכרו משלם].

ויש גם פירוש יותר מעמיק, ב) ש"צדיק" פירושו אדם שהמעיט את משיכת היצר הרע שבקרבו, עד שבכל מעשה שיעשה "יצר טוב שופטו", כלומר, שהמשיכה לטוב מתגבר בו יותר בכל פעם. 

בברכה, 

רב נחום