חברה והשקפה
מצוה לשמה
- כ' תמוז התשע"ה
שאלה
שלום וברכה לכבוד הרב.שאלה שמציקה לי הרבה זמן ידוע המשפט מהגמרא "אומר רבי אלעזר בן עזריה: "אל תאמר אי אפשי לאכול חזיר... אלא אפשי ואפשי, אך מה אעשה והקב"ה אסר על כך?" לפעמים אנו עושים דברים רק כי השם ציווה אותנו ולא כי אנו רוצים.א"כ מדוע בכמה הרצאות שמעתי שחמור מאוד שאדם למשל יראה מישהי מבוגרת באמצע הדרך ויעזור לה אך בתוך ליבו יאמר "וואי אין לי כח עכשיו לעזור לה..או מאיפה היא באה לי עכשיו". למה זה חמור ?זה לא אמור להיות ההיפך-שאף על פי שאין לי כח ורצון לעזור לה אני עוזר רק כי השם ציווה אותי?!זה לא נחשב מצווה לשמה? תודה רבה
תשובה
שלום וברכה
בוודאי במצוות שכליות דהיינו מצוות שהשכל מבין שכך צריך להיות לא יהיה האדם אומר אי אפשי בכך.
רק במצוות שאין השכל מסכים עליהן צריך האדם לומר שהוא לא עושה זאת מחמת שכלו אלא שהבורא רוצה בכך.
בברכה,
בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il